216
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
א) מדוע מביא רש"י דוקא דוגמאות אלו, ,,להקטיר... או להזות..." - ולא סוגים אחרים של עבודה, כגון עריכת לחם הפנים, או הטבת והדלקת הנרות, ובמיוחד כאשר הן מוזכרות בתורה הרבה לפני עבודת ההקטרה וכדומה?
ב) יותר מכך: את הדוגמאות של ,להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי עבודה זרה" לא למדנו כלל לפני כן. רק מאוחר יותר לומדים זאת - על פר כהן המשיח בפרשת ויקרא':, ועל שעירי עבודה זרה בפרשת שלח?. ומדוע מחדש רש"י כאן בפסוקנו שקיימות עבודות אלה, ואומר שלהן מתכוין הפסוק כאן?!
ג) בדוגמא הראשונה מוסיף רש"י גם את הפרטים ,להקטיר שחרית ובין הערבים", ואינו אומר בקצרה ,,להקטיר קטורת". ותמוה ביותר: ודאי לא כאן
המקום לספר כמה פעמים ביום נעשית עבודת הקטורת!
ובמיוחד כאשר זה עתה למדנו, בסוף פרשת תצוהט, שהקטורת נעשית פעמיים בכל יום, ואילו היה רש"י אומר רק ,,להקטיר קטורת" כבר היינו יודעים שמקטירים ,,שחרית ובין הערבים".
מכל הדיוקים הללו בלשונו של רש"י מובן שכוונת רש"י אינה להדגיש שהמשמעות של ,,בבואם אל אהל מועד" היא הכניסה ,,לשרת", ולכן מביא רש"י דוגמאות של העבודות הנעשות בפנים, אלא כוונתו לומר שהדין של ,,בבואם את אהל מועד ירחצו מים..." חל דוקא לגבי עבודות אלו: ,בבואם אל אהל מועד - להקטיר שחרית ובין הערבים קטורת או להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי עבודה-זרה".
ד שנל אופנים של חובת הרחיצה במים
ההסבר לכך הוא:
השאלה המתעוררת בפסוק זה, שעליה משיב רש"י, היא: מדוע מפרידה התורה בפסוק זה בין שני הענינים - ,בבואם אל אהל מועד" ו,בגשתם אל המזבח לשרת..." - עד כדי כך שחובת הרחיצה - ,ורחצו" - ביחד עם האזהרה ,ולא ימותו" נאמרות בכל אחד מהחלקים בנפרך!??
והרי, לכאורה, צריך היה לכלול
הערות
- 1. ד, ג ואילך. - וצע"ק מדוע השמיט רש"י פר העלם דבר של ציבור* (ויקרא שם, יג ואילך. ולהעיר מרש"י לך טו, ט) שהזאתו ומתן דמיו הם באהל מועד (שם, טזדיז). ואולי מפני ששניהם נאמרו בסמיכות זל"ז, והושוו זל"ז (שם, כ ובפרש"י). ולהעיר שגם הזאת דם פר העלם דבר של ציבור היא ע"י הכהן המשיח (שם, טז).
- 2. טו, כב ואילך (ונזכרו בפרש"י ויקרא ד, ח. וראה רש"י לך שם).
- 3. *) אבל מה שלא הביא הזאת דם פר ושעיר של יום הכפורים שהזאתם בפנים (אחרי טז, ידדטו. לעיל ס"פ תצוה ובפרש"י שם) - יש לומר, כי רחיצת ידים ורגלים של כה"ג ביוהכ"פ היא באופן שונה מרחיצה דכל השנה כו', כפרש"י (אחרי שם, ד) ₪,,בכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים", שרוחץ בשביל הפשטת ולבישת בגדיו (ראה מפרשי רש"י ₪
- 4. תשא א שיחות 41
- 3. ל, זדח.
- 4. כפרש"י כאן פסוק כא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.