212
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
206 לקוטי של ישראל לקבלת התורה, בהקדימם נעשה לנשמע, מלמעלה - ,כפה עליהם הר כגיגית"*. אך בימי הפורים נאמר ,וקבל היהודים", קבלה מושלמת, באמצעות מסירות נפש של כל ישראל מעצמם, ולכן היה זה הגמר והשלימות של קבלת התורה -
שכשם שכאשר ,החלו לעשות" במתן תורה, הרי דוקא בזכות ערבותם של הילדים - ,,בנינו עורבים אותנו"4% - נתן אז הקדוש-ברוך-הוא את התורה לישראל,
כך היה בתקופה של ,וקבל היהודים" בימי אחשורוש, שהקבלה הגמורה נעשתה על ידי ,,ערבותם" של הילדים - על ידי תינוקות של בית רבן* הללו, וכל כ"ב אלף התינוקות שאסף מרדכי, ולמד עמם, ועורר בהם מסירות נפש בגלוי ובפועל, כפי שמספרים חז"ל בהרחבהל*.
כך גם לגבי ,בנינו עורבים אותנו", שבפורים לא היה זה רק בכח ועקב אמירתם של האבות, אלא הדבר
פורים
התבטא בפועל גם אצל הבנים עצמם, כדלעיל, ואף יותר מכך: הם עוררו זאת גם אצל אבותיהם.
ומשום כך היתה דוקא אז הקבלה המושלמת - ,וקבל היהודים".
י. ההוראה: ,מפי עוללים... להשב'ת או*ב ומתנקם"
מכך נלמדת הוראה לכל הדורות, ובמיוחד לדור של עקבתא דמשיחא, כאשר אנו עדיין ,עבדי אחשורוש"':
משמעותם הברורה של הדברים היא: החינוך צריך להיות כזה, שכבר בשנות ילדותם המוקדמות, אף לפני שהילדים מסוגלים להבין רעיונות שכליים, יש לחנכם ולנטוע בהם את ההכרה שלא לחשוש משום דבר, אלא מהקדושברוך-הוא בלבד, כפי שהורה לבעלשם-טוב בהיותו בן חמש שנים, אביו, רבי אליעזר:י: אל תירא מאף אחד ומשום דבר בעולם, אלא מהקדושברוך-הוא בלבד.
וכאשר הם גדלים ומסוגלים להבין, מלמדים אותם ענין שני, להבין ש,עוצו עצה ותופר... כי עמנו אדל", ולאחר מכן את הענין השלישי, כפי שפורט לעיל.
הערות
- 1. וכשם שהחידוש של פורים לעומת מתן תורה הוא שבמתן תורה היתה מסירות הנפש של ישראל בעיקר בכח, מצד נשמתם ומלמעלה, ואילו בפורים הם היו מוכנים למסור את נפשם בפועל גם מצד גופם ומלמטה -
- 8. שהש"ר פ"א, ד. וש"נ.
- 9. ראה ד"ה וקבל היהודים תרפ"ז (בסה"מ תרפ"ז ותשי"א) פ"אדב ובסופו.
- 0. ראה אסת"ר פ"ט, ד. יל"ש שם בסופו: מה עשה מרדכי כו'.
- 5. שיחות
- 6. כאשר רוצים לדעת את מצבה ואת עתידה של האומה היהודית, יש להביט מה קורה לתינוקות, גם, ובעיקר, כאשר הם באים מבית הספר.
- 1. מגילה יד, א.
- 2. לקו"ד ח"ג ע' 770.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.