204

בתורה (משעה שנולד משה) בה לא נזכר שמו של משה רבינו (עד משנה תורה), וכהסברם של חז"ל9, שהדבר בא בעקבות דבריו ,מחני נא מספרך אשר כתבת"*, אשר התקיימו בפרשה זו.

בהשקפה שטחית נראה, כי העובדה שלא נזכר שמו של משה רבינו הוא ענין שאינו למעליותא. ברם, ביודענו שאפילו, להבדיל, בגנות בהמה... לא דיבר הכתוב*, מובן, שגם ענין זה (אי הזכרת שמו של משה), קשור עם מעלה ושלימות.

וכפי שניתן ללמוד זאת מפרשה זו גופא: על אף ששמו של משה לא נזכר בה בפירוש, ברם, הפרשה כולה נקראת ,תצוה" (או ,ואתה תצוה"%) שזה מתייחס למשה.

וההסבר בזה: הרי ,צדיקים דומים לבוראם"%. וכשם שהוא למעלה, שהשמות הקדושים קשורים עם הארות וגילויים, אך עצמותו ומהותו יתברך הינו נעלה משמות - על דרך זה הוא גם בצדיקים, משה רבינו וכו'; ומזה, כי העובדה שבפרשת תצוה לא נזכר שמו של משה בפירוש - הוא משום שעניינה של פרשת תצוה קשור עם העצמיות של משה הנעלה משם, נעלה מכל

השמות שבנשמה (אשר ,חמשה שמות נקראו לה"*).

ודוקא מצד העצם של משה, ואתה", הוא פעל את ,תצוה את בני ישראל", הצוותא והחיבור של כל בני ישראל, גם של עושי העגל (שעבורם הקריב את עצמו ואמר ואם אין - מחני (בפרשת תצוה, כנ"ל)), צוותא עם עצמותו ומהותו יתברך, כמבואר במקום אחר בארוכה.

י. הכח למחיית עמלק - מבחינת ,*"א"

על פי כל הנ"ל מובן גם הקשר בין ,מגילה נקראת בי"א" ובין הענין של פרשת זכור, זכירת מעשה עמלק:

נאמר בשל"ה", כי י"א הוא ,כמנין אותיות ו"ה מהשם (הוי') והמנין מרובה ט"ו כמנין י"ה".

ולכן מתחילה המשנה עם ,מגילה נקראת בי"א", משום שמחיית עמלק, שהמן האגגי הוא מזרעו, קשורה עם י"א, בחינת ו"ה"', כפי שחז"ל אומרים על הפסוק'? ,כי יד על כס ידה מלחמה לה' בעמלק", אשר ,אין השם שלם כו' עד שימחה שמו של עמלק" - כל זמן שעמלק קיים הרי שמו של הקדושברוך-הוא, כביכול, אינו בשלימות ומורכב רק מהאותיות י"ה. זאת