200

ד. ההבדל ההלכתי בין ,ףמן" המגילה ושאר החודש

על פי זה מובן במה שונה הקריאה בי"א י"ב וי"ג מהנאמר כי ,,כל החודש כשר לקריאת המגילה" (ענין הנוגע גם בזמן הזה במקרה של ,המפרש בים והיוצא בשיירא"):

את הדין ש,כל החודש כשר לקריאת המגילה" לומדים בירושלמי': מהפסוק ,והחודש אשר נהפך להם מגון לשמחה...", כלומר: בכל החודש יש לגברא את היכולת (והחיוב) לקיים את החיוב המוטל עליו ב,זמן" של ,ימי הפורים האלה", אבל אין הדין חל על החפצא של הזמן, שכל ימי החודש יהפכו לזמן קריאת המגילה.

ויש לומר נפקאדמינה להלכה* בזה: במידה ומוטל על האדם חיוב (מלבד קריאת המגילה) לקיים עוד מצוה שזמנה הוא ביום זה וכיו"ב - איזה מהמצוות עליו להקדים:

אם מדובר אודות תחילת החודש, עליו להקדים את המצוה שאז זמנה, אבל אם המדובר הוא אודות הימים י"א י"ב וי"ג בחודש - יש מקום לומר שעליו להקדים את קריאת המגילה.

ה. החידוש בימי הקריאה קשור עם מהותה של המגילה

מדוע אכן מצינו ענין כזה במגילה - שגם ימים אלו שבעצם אינם ( - בהמפורש בקרא) זמן קריאה, בכל זאת הופכים לזמן קריאת מגילה? יש לומר הטעם בזה - לפי שכל עניץן המגילה, הן כתיבתה והן קריאתה, היא באופן כזה:

כתיבת המגילה לא היתה בדומה לכתיבת שאר ספרי התורה שבכתב - נביאים וכתובים, ועל אחת כמה וכמה חמשה חומשי תורה, שהכתיבה (עלדידי משה רבינו...%) היתה מלכתחילה בציווי ה', אך כתיבת המגילה באה עלדידי בקשת אסתר* ,כתבוני לדורות"; וכמבואר בגמרא", שאצל החכמים, אנשי כנסת הגדולה היה לגבי כך שקלאדוטריא ודעות בזה וכו'.

[ועל דרך זה גם בנוגע לעצם קביעת היום"טוב של פורים וחיוב קריאת המגילה, שהיו בעקבות בקשת אסתר ,קבעוני לדורות"*, וגם בכך הייתה שקלאדוטריא ודיעות בקרב החכמים'י].

אמנם, לאחר כתיבת מגילת אסתר, הפכה המגילה לחלק מספרי הקודש, בשווה לשאר ספרי הכתובים שבתנ"ך - ואדרבה, עוד בעילוי ויתרון, כדברי