197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי שנפסק בשולחן-ערוך'', אשר ,המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו יקראנה בשלשה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה".
והנה, אף שבדיעבד ,כל החודש כשר לקריאת המגילה'""י, (כפי שפוסק הרמ"א*' ,והכי נהוג") - אמנם ישנו חילוק עיקרי בין קריאת המגילה בי"א בי'ב ובי"ג = ובין קריאת המגילה ,מתחלת החודש"?': עִם היות שגם מה שהזמנים של י"א י"ב י"ג ראויים לקריאת המגילה הוא ענין של שעת הדחק ובדיעבד בזמן הזה
[ויתירה מזו: אפילו זה ש,כפרים מקדימין ליום הכניסה", הוא רק היתר, ש,נתנו להם חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה"י, הקילו על הכפרים כו'"*'; אבל מגילה בזמנה הוא רק בקריאה בי"ד וט"ן?],
אף על פי כן יש לקריאה של י"א י"ב
תצוה שיחות
וי"ג שייכות יתירה לימי הפורים, מאשר לקריאה של כל חחודש, כדלקמן.
ב. הדיוקים במשנה ,מגילה נקראת ב'"א כו"
הדבר יובן בהקדים הביאור במשנה ,מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ן":
מכיון שקריאת המגילה בי"א י"ב וי"ג היא רק קולא ותקנה של רבנן, בזמנים מסוימים לאנשים מסוימים, מדוע מתחילה המשנה בקביעת זמני קריאת המגילה ב,י"א" ולא בעיקר זמן הקריאה - בי"ד ובט"ו?
אף על פי שזהו סדר הימים בחודש - הרי המשנה מבארת את הלכות קיום המצוה - כך שאינו מובן מדוע איץ מופיע קודם עיקר הקיום ורק לאחר מכן הקולא...
ובפרט שאפשר היה למנות את הימים כסדרם - אך מן המאוחר אל המוקדם: ,מגילה נקראת בט"ו בי"ד בי"ג. בי"ב. בי"א" = וזהו אכן הסדר בהמשך המשנה, כשהיא מפרשת את דינם של זמנים אלה ,כרכין המוקפין חומה כו' קורין בט"ו, כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד\?; ולאחר מכן מפרשת?? המשנה מתי מקדימין ליום הכניסה.
הערות
- 1. רוצה לומר מיום שנתחבר הגמרא (בקפאח ,התלמוד" - וכל' הרמב"ם בהקדמתו לס' היד - כמה פעמים) כו'. ולהעיר מספיקו דהראש יוסף אם קראו הכפרים בכניסה בזה"ז - נעתק לקמן בשוה"ג להערה 28.
- 5. או"ח סי' תרפח ס"ז.
- 6. ירושלמי מגילה פ"א ה"א.
- 7. לשון השו"ע שם. ופשטות ה"ז רק עד ט"ו, אבל לא אחר כך, דכתיב ,ולא יעבור", כבירושלמי שם.
- 8. לשון רש"י במשנה ריש מגילה ד"ה אלא.
- 9. מגילה שם. וש"נ. ופשיטא למסקנת הגמרא (ד, ב) מפני שמספקין מים ומזון, כבפרש"י שם דשכר הוא להם, כדלקמן בפנים ס"ג.
- 0. ראה מגילה ה, רע"א ובפרש"י שם שלא בזמנה.
- 8. פורים -
- 1. וראה הון עשיר למשנה שם. וברמב"ם שם ה"ד מתחיל מט"ו ואח"כ י"ד, ובהלכה ז מפרט הסדר דימי הכניסה בסדר אחר ממשנתנו.
- 2. עי' בגמ' שם (ד, ב) אבל י"ל שעיקר הקושיא בגמ' היא בהסיפא דנקט סידורא דיומא (עיי"ש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.