188
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ורק לאחר מכן מתחילה עבודתו של הכהן הגדול, אשר ,משמש" בקודש - דבר הרומז לעבודתם של ישראל, ,לשמש את קוני".
יא. חושן מעלל ואפוד - כל סוגי ישראל
לפי זה יובן הקשר שבין כניסת הכהן הגדול אל הקודש לבין שלושת הבגדים הללו - החושן, האפוד והמעיל. כי בבגדים אלו נרמזים ישראל לסוגיהם השונים:
על אבני החושן והאפוד היו חרוטים ,שמות בני ישראל", שאלה הן הדרגות הנעלות של היהודים, אשר אצלם רואים בגלוי, ובאופן של חקיקה*י, את ,שמם" - בני ישראל,
וגם בכך יש שתי דרגותפי:
,חושן" - אשר מקומו ,על לב אהרן" - הדרגות של יהודים אשר הפכו לגמרי את מדות הנפש הבהמית לקדושה.
ו,אפוד", אשר שתי האבנים על כתפות האפוד" -- לא מלפנים, על הלב, כחושן - זהו רמז ליהודים אשר שקועים
עדיין בעבודה של ,אתכפיא", שבבחינת ,אחוריים"*. וה,מעיל" מסמל את הדרגות
הנמוכות של יהודים, הקשורים רק למעשה בפועל. כפי שהוסבר כבר בהרחבה'ל אודות הסיבה להימצאותם של ,,רימונים"?* בשולי המעיל, כי הם מסמלים את היהודים אשר בדרגה של ,,רימונים" - ,כפלח הרימון רקתך"* - ,ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון"**.
וכאשר הכהן הגדול נכנס אל הקודש עם כל סוגי בני ישראל, נעשה .זיכרון לפני ה'", כדלעיל5.
ועל כך נאמר ,אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה" - כדי להביא לידי זיכרון לפני ה'" של בני ישראל, יש צורך בכל הסוגים של ישראל, ואם חסר בכניסה אל הקודש אחד הסוגים של ישראל, הרי עצם פעולת הכניסה פגומה.
שהרי לגבי זיכרון בהתאחדות של ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא אין
הערות
- 1. להיות לו לעם סגולה גו' הוא מה שישראל הם אוצר חביב - ראה רש"י תבוא כו, יח. נתבאר בלקו"ש שם.
- 8. ראה אוה"ת שם ע' א'תרפד.
- 9. ראה בארוכה אוה"ת שם ע' א'תרסו-ז ואילך.
- 0. ראה תו"א פרשתנו פד, ד.
- 5. תצוה ג שיחות 9
- 1. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 359 ואילך.
- 2. ראה עקידה פרשתנו שער נא (קעח, א) תו"א פ, סע"ג.
- 3. שיר השירים ד, ג.
- 4. ראה עירובין יט, א. חגיגה בסופה. וש"נ.
- 10. ולפי"ז אולי י"ל דהג' בגדים (חושן אפוד ומעיל) הם ג' הבחי' דאמה עבר" עבד עברי ועבד כנעני שהם ג' הסוגים דצדיקים בינונים ורשעים (ראה תו"ח שמות ד"ה וכי ימכור (עא, ב ואילך). דרך חיים שער התפלה פס"ח ואילך. דרמ"צ מצות יעוד או פדיון אמה העברי'. אוה"ת משפטים ע' א'קכז ואילך. ועוד).
- 5. ועפ"ז יומתק מה שאבני החושן והאפוד שעליהן היו כתובים שמות בנ"י היו אבנים טובות כו', כי כניסת הכה"ג עם החושן והאפוד תוכנה הוא שישראל הם ,אוצר חביב .. כלי יקר ואבנים טובות", כנ"ל ס"ט מפרש"י יתרו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.