183

204 לקוטי עוון ומתו" הנאמר בסמוך ל,בגשתם אל המזבח לשרת בקודש", בא ללמד ש,המשמש מחוסר בגדים במיתה". כלומר, אם הוא עבד במקדש בהיותו מחוסר בגדים.

אמנם, לאחר שכבר ידוע שמחוסר בגדים חייב מיתה אף על כניסה בלבד, אין צורך בלימוד מיוחד על ,,המשמש מחוסר בגדים", שהרי הוא חייב מיתה מיד בכניסתו'?, בכל זאת ניתן לפרש זאת בכמה דרכים:

א) שחובת המיתה על כניסתו של מחוסר בגדים חלה רק ,בבואו אל הקודש", באהל מועד, אך לא בחוץ - ,,בגשתם אל המזבח" - ואת זאת מוסיף הפסוק השני ,,בגשתם אל המזבח לשרת בקודש", ששם אין הוא חייב מיתה על הכניסה והגישה, אלא דוקא על ,לשרת" - ,המשמש מחוסר בגדים במיתה"??.

ב) לפי רש"י, ניתן ללמוד את העונש הן לגבי ,יכנס" והן לגבי ,משמש", משום שיש שני פסוקים - ולכן פסוק אחד, הראשון, בא ללמד אודות ,אם יס מחוסר...", ואילו השני - ,,המשמש מחוסר בגדים". אך אילו היה כתוב רק פסוק אחד, היו מסבירים שהחובה חלה רק לגבי ,,המשמש מחוסר בגדים"??.

תצוח ג

אך גם פירוש זה אינו מתקבל לפי הפשט, כי בפסוק השני כתובים שני הפרטים - ,,בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת... ולא ישאו עון ומתו". ואם כך, ניתן ללמוד מפסוק זה עצמו את חובת המיתה על שני הפרטים: הן על הכניסה - בבואם אל אהל מועד, והן על המשמש מחוסר בגדים - בגשתם... לשרתי?.

ובנוסף לכך, כפי שדובר פעם בהרחבה, לא היתה לפי הפשט כניסה לאהל מועד בהיתר, אלא לצורך עבודה. ולכן, כאשר נאמר בתורה שצריך ללבוש את הבגדים ,בבואו אל הקודש" הכוונה היא, לפי הפשט, לכניסה לצורך לשרת בקודש'.

ולפי כל זה חזרה הקושיה למקומה: מדוע יש צורך בשני לימודים אלו? וכן: מהו ההסבר להבדלי הניסוח בין שני פירושי רש"י: ,יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו" - לעומת .המשמש מחוסר בגדים (סתם)".

ה. ההבדל בין שני הפסוקים

כדי להבין זאת יש לבאר הבדל כללי בין שני פירושי רש"י: ניסוחו של רש"י על הפסוק השני

(מג) הוא בסגנון של דין - ,הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה".

5 ראה בארוכה לקמן ע' 240 ואילך.

6 ומזה מובן שאין לפרש כהתירוץ במלאכת הקודש.