182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ידים זה לכהונת עולם"', וזהו בכלל ענין הקשור לשבעת ימי המילואים.
ואי אפשר, אפוא, לומר שרש"י מסתמך כאן על הפסוק בהמשך, כאשר הוא מפרש שם אחרת*'.
ב) בפירוש הראשון של רש", שלעיל, באמרו ,הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים...", ניתן היה אולי
6 וכמ"ש ברא"ם (שם כט, ט) ובמשכיל לדוד (שם כח, לה) שאותה הדרשה שבגמ' ,בזמן שבגדיהם עליהן כו'" אינה קרובה לפשט, ולכן לא ביאר רש"י כן הפסוק שם.
7) בגו"א שם מפרש בכוונת רש"י שם, מילוי ידים זה שהוא ג"כ ע"י לבישת הבגדים לכהונת עולם כי לבישת הבגדים הוא כהונתם כו' עיי"ש.
אבל גם לפירושו אי אפשר ללמוד משם, כי שם המדובר בלבישתם במשך ז' ימי המילואים, שעי"ז נכנסים לכהונת עולם - והיינו בהתחלת כל עיקר ענין הכהונה שנעשה ע"י כל הפעולות וכו' במשך ז' ימי המילואים כולל לבישת הבגדים. ואין מזה ראי" להדין דבכל כהן שלאח"ז, שבזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם. וכמו רוב העבודות כו' דשבעת ימי המילואים דהוראות שעה הן, דאינם בכל כהן, אפילו כשמתחנך לעבודה לשרת בביהמ"ק. וראה בית האוצר להר"י ענגל מערכת בג אות יז (ח"ב כו, א ואילך). וראה לקמן הערה 7
8) ואין לומר דאפשר ללמדו ממה שפירש בהתחלת הפרשה עה"פ (כח, ג) ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי - ,לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי ולשון כהונה שירות הוא", שהרי: א) שם מדובר בהתחלת כל עיקר ענין הכהונה, חינוכם לעבודה במשכן בשבעת ימי המילואים וכנ"ל הערה שלפנ"ז, ואין מזה הוראה לדורות. ב) לפירש"י שם גם בלי הבגדים נעשה לכהן לכהנו לי (שם, א) ואינן נקראים זרים, אלא שזה מכניסם לשירות דכהונה - ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 180 ואילך. ובמילא גם אין לומר שמפני זה יהי" חייב מיתה,
ועד"ז בפרש"י ויקרא (א, זדח) דמדובר רק דעבודתו פסולה לא דחייב מיתה.
לפרש בדוחק שרש"י אומר זאת ,לפי האמת" למרות שאין לומדים זאת מכאן. אך בפירושו על הפסוק השני מדגיש רש"י ,הא למדת..." - שהענין נלמד מפסוק זה.
ד הפסוק הראשון - כניסה למקדש, השני - עבודה
לכאורה, ניתן היה לתרץ באופן אחר, לפי הבדל נוסף בין שני פירושי רש"י:
בפסוק הקודם מתבטא רש"י ,הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים", ואילו בפסוק השני אומר רש"י ,שהמשמש מחוסר בגדים".
ומסבירים"י, = שמהפסוק הראשון, אודות המעיל, כאשר נאמר בפסוק ,ונשמע קולו בבואו אל הקודש", לומדים את האיסור והעונש של מחוסר בגדים על כניסתו למקדש בלבד, אף ללא עבודה':, ואילו הפסוק ,ולא ישאו
הערות
- 1. תצוה ג שיחות 8
- 9. א' מהתירוצים במשכיל לדוד פסוק לה. מלאכת הקודש שם. נחלת יעקב שם.
- 0. כ"ה דעת הריצב"א בתוס' יומא שם*. אלא שלדעתו למדים זה מפסוק מג - ,דאצטרך לחייב אפילו בביאה ריקנית אאוהל מועד מי שנכנס מחוסר בגדים" [אבל להעיר שלפי הגירסא בתוסי סנהדרין שם דמיתה כתיב אמכנסיים (וכן. ג המהרש"א בתוס' יומא שם) נמצא לכאורה שחיוב מיתה בביאה ריקנית הוא רק במכנסיים]. ובפענח רוא פרשתנו שם פסוק לה בהגהה פירש כן בפרש"י דשם. וראה שעה"מ הל' כלי המקדש פ"י ה"ד. ואכ"מ.
- 4. *) ועד"ז ,יש מפרשים" בתוס' סנהדרין שם (ושם מסיים בתוס: וא"א לומר כן כדפרישית לעיל מתוך הברייתא).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.