177

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

והוראה לכל ישראל, אך למרות זאת זהו עונש, כי ככל שתהא ההתעלות בתורה גבוהה, אין היא מגיעה לדרגה הנעלית של מסירות נפש על קידוש ה":, שהאדם מוסר את נפשו משום שהוא

יהודי'י וכדי להיות יהודי מאוחד עם ה'.

(ב) התאחדות זו, ומסירות נפש זו, היא עַם ולמען כל יהודי, בכל מצב שהוא שרוי בו, ואפילו עם עושי העגל. כיון שהיא נעלית מן התורה, אין היא בטלה כאשר יהודי מנותק מן התורה, כמאמר חז"ל** ,אף על פי שחטא ישראל הוא".

וזוהי המשמעות של ,אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך...": אם חטא העגל חמור כל כך עד אשר התורה אינה מאפשרת ,תשא חטאתם" (ה' היה מכפר על כך, אלא שהתורה, כביכול, תובעת ומונעת זאתל*) - הרי משה מבקש ותובע: ,מחני נא מספרך" - מן התורה. אז ניכרת בגלוי, בלי לבוש כלל, התאחדותו העצמותית של משה עם ישראל, ועל ידי כך - האיחוד שבין ישראל לבין הקדוש-ברוך-הוא הנעלה מההתאחדות עם התורה, ומצד

הערות

  1. 1. מסיים שם ,דאקריא בית יוסף" - ב"י על הטור. וכ"מ מהא שאמר ,למגמר חיבורא דילך", והשו"ע משמע בכ"מ שהתחילו לכתוב לאחרי שעלה לא"י (משא"כ הב"י שהתחילו בשנה רפ"ב בחו"ל, כמ"ש בסוף ספרו ב"י לטחו"מ)] ואכ"מ.
  2. 2. ז"ע העירוני אשר ב,,אזהרת ותקונים וסייגים" שבתחלת הספר. פ' בשלח ד"ה אור ליום שבת י"א שבט - מפורש שיזכה לקדה"ש לאחרי שיגמור ל,כל חיבוריך (ופרושיך) ופסקיך .. ולהדפיסם ולפשטם בכל גבול ישראל". - וא"כ נכלל גם השו"ע. ובפרט עפמש"כ שם בפ' צו (סד"ה אור לי"ד ניסן): חיבורא דילך מלבד השם הראשון שאמרתי לך שיקרא בית יוסף עוד יקרא שולחן ערוך.
  3. 3. אלא שאין בזה סתירה להמבואר בפנים השיחה, כי בפשטות, בשורות השונות מהמגיד להב"י (במשך שנים רבות) שיזכה לאיתוקדא על קדה"ש כשכר עבודתו בתנאים שונים: לאחרי שיעלה לא"י; כשיגמור חיבור הב"י; כשיגמור כל חיבוריו ועוד - אינן בשורה אחת (שפעם אמרה בפרטיות ופעם בקיצור).
  4. 4. - שהרי פשוט שבמשך השנים היו כו"כ שינוים בדרגות ובמצבו של הב"י (ועד לשינוי העיקרי בנדו"ז - שניטלה ממנו הזכות להשרף על קדוה"ש) ובהכרח שיהיו שינויים גם בשכרו (בהתאם לדרגת עבודתו).
  5. 5. כי אם שכל בשורה היא שכר לפ"ע עבודתו אז, והרי כו"כ דרגות במסנ"פ ובמסנ"פ על קדה"ש - (ראה פסחים נ, א הרוגי לוד. הקדמת תקו"ז (י, ב). ע'ח של"ט, ד"א ועוד), ולאידך = כו"כ דרגות בתורת ובמצב הב"י,
  6. 6. ולפעמים היתה עבודתו במסנ"פ וקדה"ש נעלית על תורתו ולפעמים להיפך.
  7. 6. ראה בכ"ז אוה"ת אחרי (כרך ב) ע' תקמט. דרושים ליוהכ"פ (אוה"ת דברים כרך ה) ע' ב'קלזח.
  8. 8. תצוה א שיחות 97
  9. 7. וכמו שמצינו ענין במסנ"פ על קידוש השם אפילו בקל שבקלים (תניא ספי"ח) שנפרד ר"ל מכל התורה. וראה סה"מ תרנ"ט (ע' יג) שהכח למסנ"פ בא מזה שנש"י שרשן למעלה מן התורה. וראה בארוכה (במעלת מסנ"פ על קדה"ש - על כל התורה) שער האמונה בתחלתו. ס' הליקוטים לספרי הצ"צ ע' מס" (ע' תתצ ואילך). וש"נ.
  10. 8. סנהדרין מד, רע"א (וברש"י שם: עדיין שם קדושתם עליהם). וראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'רנב ואילך. ובכ"מ.
  11. 9. ע"ד מחז"ל (פסיקתא דר"כ פ' שובה. יל"ש יחזקאל יח. ד. יל"ש תהלים מזמור כה. וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) .,שאלו לתורה חוטא מה ענשו כו' שאלו להקב"ה כו' אמר יעשה תשובה ויתכפר לו". וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 132 ובהערה שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.