176
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
116 לקוטי חד"?, כפירושו הפנימיי? של מאמר חז"ל< ,אנא נפשי כתבית* יהבית", שהקדוש-ברוך-הוא. הכניס \,הביא"2 את עצמו - ,נפשי" - בתוך התורה, בכל זאת התאחדות ישראל עם הקדושברוך-הוא עוד יותר עמוקה ונעלית מכך, כמאמר חז"ל'? ש,ישראל קדמו" לתורה.
בדומה לכך, וכתוצאה מכך, גם אצל נשיאי הדור, אשר, כלשון רש"י?, ,נשיא הדור הוא ככל הדור" התאחדותם עם היהודים שבדורם נעלית יותר מהתאחדותם עם התורה -
וכך גם אצל צדיקים בכלל, אשר ,דומים לבוראם"<: למרות שהם ,מכניסים את עצמם" בעניני התורהט אשר הם לומדים, ובמיוחד בחידושי התורה שלהם':, אין דומה התאחדות זו להתאחדות עם ישראל, ובמיוחד עם אלה הקשורים אליהם באופן מיוחד, ,עניי = עירך", = בנים
תצוה א
ותלמידים... ובלשון הפסוק'* ,הנפש אשר עשו".
ה. בקשת משה רב'נו מבטאת את התאחדותו העמוקה עם ישראל
זהו ההסבר גם לבקשת משה ,מחני נא מספרך", ולסיבה לכך שהוא סיכן את עצם מציאותו, הקשורה לתורה, למען עושי העגל:
כיון שהתאחדות משה עם ישראל נעלית יותר מהתאחדותו עם התורה, התבטאה התוצאה מכך בשני ענינים:
(א) שגם מסירות הנפש שהיתה לו עבור ישראלי3 קודמת ונעלית ממסירות הנפש שלו על התורה.
כנאמר במגיד מישרים, שה,בית יוסף" היה צריך לזכות במסירות נפש על קידוש ה**:, אך עקב סיבה מסויימת הענישוהו והוא לא זכה לכך בפועל -
והרי אילו היה מוסר עצמו על קידוש ה' לא היה באפשרותו לחבר את השולחן ערוך שלו כולולי, שממנו תצא תורה
הערות
- 3. זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב), תכ"ב (סד, א). ועוד.
- 4. ראה לקו"ת שלח מח, סע"ד.
- 5. שבת קה, א.
- 6. כ"ה גירסת הע"י שבת שם.
- 7. ראה גם תניא פמ"ז.
- 8. ב"ר פ"א, ד. תנא דבי אליהו רבה פי"ד.
- 9. רות רבה פ"ד, ג. ב"ר פס"ז, ח. ועוד.
- 0. כמשנ"ת כמ"פ (לקו"ש חי"ז ע' 423. ועוד) במ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לפני הסתלקותו: איך גיי אין הימעל און די כתבים לאז איך אייך (=אנכי עולה השמימה והכתבים הנני משאיר לכם).
- 1. להעיר ממחז"ל (ע"ז יט, א) - כנ"ל בפנים - שתורתו נקראת על שמו.
- 2. לך יב, ה וברש"י שם. סנהדרין צט, ב. ועוד.
- 3. ראה במקומות שצויינו לעיל סוף הערה 18.
- 4. ריש פרשתנו. ועד"ז ר"פ בראשית סד"ה הלא לך למנדע. פ' אמור ד"ה אח"כ פי' לי. פ' ברכה ד"ה אור ליום א'. ובכ"מ.
- 5. שהרי סיום חיבור ד' חלקי השו"ע בשנות שט"ו-שכ"ג (כמ"ש הב"י בסוף כ"א מחלקי השו"ע (נעתק בדפוס ראשון)) - סמוך לסוף ימיו; ואילו בשורת המגיד שיזכה לקדה"ש הי' קודם עלייתו לא"י (ראה במגיד משרים שם פ' בראשית תצוה וברכה הנ"ל), והב"י עלה לא"י בשנת רצ"ו.
- 14. [ומ"ש בפ' ברכה (בהמשך ל,אזכך לאתוקדא בא"י כו") ,ואזכך למגמר חיבורא דילך", הרי
מצוטט ב־11 עמודים
- אגרות קודש ז'תקסא לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ו. לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ב. לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א לקו"ש חכ"א ע' 176
- תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 176
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.