164

14 לקוטי היו קבועים כך במנורה, או לפי הקבלה ממלמד למלמד מדור לדור'', או מפני שכך מצא במדרש חז"ל שלא הגיע לידינו, בדומה למה שמצאנו במספר מקומות ברמב"ם, ובדברי הראשונים האחרים, ענינים אשר מקורם במדרש, וכדומה, שלא הגיע לידינו.

והרמב"ם אינו מביא זאת בספרו היד" - בדיוק כשם שאין הוא מביא בספרו את הציורים שבפירושו למשניות; אם כי חלק מן הפרטים שרואים בציור אינם מופיעים ממילא בספרו.

ויש לומר, שכמה סיבות לכך. ומהם: א) מלכתחילה לא היו ציורים בתכנית ספרו משנה תורה. ב) לפי הידועל' עד כמה ממעט הרמב"ם לחלוטין מלהביא בספרו דברים שאינם מפורשים בגמרא וכדומה. ג) חלק מן הפרטים הללו אינם, לדעתו, לעיכובא כלל. וסיבות נוספות.

ויש להאריך בכל זה וביותר. ואין כאן מקומו.

תרומהג

ג. המנורה - ,עדות... לכל באי עולם"

הדברים האמורים לעיל מתרצים ומבארים את הרמב"ם. אבל עדיין קיימת השאלה: מדוע היו גביעי המנורה הפוכים, כשפיהם למטה?

ובמיוחד כאשר אנו מוצאים שקרשי המשכן היו צריכים להיות ,,עומדים דרך גדילתן"' דוקא - ,התחתון למטה והעליון למעלה'*', ומכך לומדים"' כלל ש,כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן" - מדוע יהיו הגביעים להיפך מ,דרך גדילתן"?

ויש לומר, שהדבר יובן לפי ענין כללי שאנו מוצאים במנורה, מעין ובדומה לאמור לעיל:

על אור המנורה אומרים חז"לפ': ,לא לאורה אני צריך .. עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" - אור המנורה לא היה כדי להאיר את המקום שבו עמדה - המשכן והמקדש, ולהיפך - שם ,אינו צריך לאורה", אלא היא היתה ,עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל".

ומסיבה זו'' היו חלונות בית המקדש עשויים באופן הפוך מחלונות אחרים, הם היו ,שקופים אטומים""*' - ,שקופים