152

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1070 לקוטי באמצעות עבודתו של התחתון, ה,מטה", הרי יש הבדלים בהתאם לדרגת נדיבת לבו, ויש סדר והדרגה, מן הקל אל הכבד: ,תחתונים" שאינם בטלים לאלקות, והיהודי בעבודתו מפריש חלק מהם (תפסת מרובה לא תפסת*) ומרים אותו לקדוש-ברוךהוא. ולאחר מכן הוא עולה מדרגה לדרגה, ומפריש ומרים חלק נכבד יותר מן העולם", עד אשר כל העולם יהיה דירה לקב"ה באמצעות עבודתו*.

והבדל זה אינו רק בסדר ואופן הבירור והעליה של העולם, אלא הוא מתבטא גם באופן ההתבטלות שגורמת השראת השכינה:

כאשר השראת השכינה היא מלמעלה, נגרם ביטול במציאות העולם, כי גילוי השכינה אינו מאפשר מציאות מחוץ לאלקות. וכדברי

תרומה א

חז"ל9 אודות מתן תורה: ,צפור לא צווח... שור לא געה". ואילו ההתבטלות עקב השראת השכינה הנגרמת מצד פעולת האדם, ובמיוחד בתחילת עבודתו, כאשר מתחילים ,לבנות את המשכן", היא כ,הפרשה" בלבד - הוא לוקח חלק ממציאותו ו,מרים" אותו לקב"ה, אך לא באופן שהוא מבטלו לגמרי, ושולל את עצם מציאותו, כי האדם כשלעצמו אינו יכול לשלול ולבטל לגמרי את עצם מציאותו.

ובניסוח כללי יותר: במתן תורה - ביטול התחתון, בעשיית המשכן - הזדככות התחתון.

החידוש בפרשה - תרומה

זוהי הסיבה לכך שהתורה מפרטת את כל י"גי? או ט"ו'? פרטי הדברים

הערות

  1. 6. חגיגה יז, א. וש"נ.
  2. 7. ע"פ הנ"ל יש לבאר סדר הפרשיות - יתרו משפטים תרומה (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 4: יתרו הוא פ' מתן תורה, המשכה מלמעלה למטה שפעלה (בישראל - גילוי האמונה, ובעולם) ביטול העולם; אחרי מ"ת מתחילה העבודה דבירור העולם לייחד מציאות העולם עם אלקות. והסדר בוה הוא, דתחלה הוא פ' משפטים (מצות שכליות), הפעולה ב(שכל) האדם, שנעשה ,חוד נפלא" עם חכמתו ית' (תניא פ"ת), ואח"כ פ' תרומה - בירור והעלי' דעניני העולם. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161 ואילך.
  3. 8. ראה לקו"ש (שנסמן לקמן הערה 75) יתירה מזו, שי"ל שבהפרשת ונתינת מתנות כהונה מתבטאת שלימות הענין דדירה בתחתונים, בהחלק הנשאר ברשות האדם, שמשתמש בזה לא מפני שהם נכסיו שלו, אלא לפי שהקב"ה ,הוא הנותן לך" - נתנו לו וצריך להשתמש בזה כפי רצון ה'.
  4. 9. שמו"ר ספב"ט.
  5. 0. פרש"י ריש פרשתנו (ודעת זקנים מבעה"ת). תנחומא כאן ה. שהש"ר פ"ד, יג. זח"ב קמח, א.
  6. 1. בחיי כה, ז. כלי יקר פרשתנו שם, ג. וראה זח"ב קלה, א. - ובראב"ע (כה, ג) טז* דברים! -
  7. 7. *) מה שמביא לקמן בפרשתנו (כה מ) בשם הגאון (הרס"ג*) ,,שמונה עשר דברים הם במשכן"
  8. 8. *) י"א שהבוונה לרב האי גאון על סמך שנמצאו ביטוים דומים להנ"ל בשו"ת רה"ג שהובאה בפי' הר"מ בוטריל לס"י פ"ד מ"ב. ותמוה ביותר - לאחרי שבריבוי מקומות בהראב"ע מובא ,הגאון" ולד"ה הכוונה להרס"ג. ואפילו את"ל שהרה"ג פי' כך אין זו הובחה בלל שאין זה פי' הרס"ג ולהוציא ,הגאון" דכאן - מפי' ,הגאון" בהראב"ע בכל מקום!

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.