150

1108 לקוטי

לגבי זמן השראת השכינה למטה מוצאים במדרשים שתי דעות. לפי מאמר חז"ל אחד שרתה השכינה למטה במתן תורה, שאז ,בטל*. גזירה ראשונה ואמר: התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל, שנאמר*: וירד ה' על הר סיני* וכתיבי': ואל משה אמר עלה אל ה'". ובמקום אחר אומרים חז"ל%: ,אימתי שרתה השכינה בארץ, ביום שהוקם המשכן"5.

ומובן שאין מחלוקת בין הדעות הללו: השראת השכינה במתן תורה היתה משום ,,אני המתחיל וירד ה' על הר סיני", וכיון שהיה זה מלמעלה, ולכן, למרות שבשעת מעשה, כאשר ירד ה' על ההר, הרי ,כל הנוגע בהר מות יומת"* כלומר, שהיתה קדושה בהר סיני הגשמי, אך ,במשוך היובל" - שזהו ,סימן סילוק שכינה" - הרי ,המה יעלו בהר""ל, הר סיני נותר כמקודם, חוללל.

תרומה א

ואילו השראת השכינה במשכן היא על ידי ,ועשו לי מקדש", על ידי עשייתם של בני ישראל, וכפי שהתורה מדגישה גם בפרטי המשכן והכלים: ועשו*, ואת המשכן תעשהי*, וכדומה. וכיון שהשראת השכינה הגיעה באמצעות עבודת האדם'*. הרי הקדושה נקבעה* בתוך גשמיות המשכן*

לא חזרה לגמרי (כדמוכח בשבת וכו' שם. וראה חסד לאברהם מעין ראשון (עין כל נהר) פי"ג. נצוצי אורות לזח"ג יד, ב. לקו"ש חי"א ע' 010. ולהעיר מהדיוק חזרה ולא שהוא דבר חדש. ועצ"ע.

5 להעיר מאבות דר"נ (פי"א): גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה* שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ולהעיר מל' רש"י פקודי (לט, מג) שמיני (ט, כג): יה'ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם.

6 ראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ס"ע 220 ואילך (וש"נ) עד"ז לגבי קדושת א"י, שחלות הקדושה בארץ נקבעה דוקא ע"י מעשה הכיבוש. וגם בנוגע לקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הט"ז) קביעת הקדושה בהמקום היא מצד מעשה הקידוש שקדשה שלמה (ראה שם הערה 9. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 157.

7 ואולי י"ל שוהו החילוק בין הענין דהשראת השכינה (שזה הי' במ"ת) ל,ושכנתי בתוכם" שע"ש נק' משכן (ראה תניא פמ"א (נז, ב). אגה"ק סכ"ג (קלו, א)). ולהעיר מפלוגתת הראשונים בהשראת השכינה במקום המקדש והביאור בזה (בהסי שבהערה 17, וש"נ).