146

שיחה א

תרומה

א. שם הפרשה - ,תרומה"

כבר דובר פעמים רבות' על שמות הפרשות בתורה: אמנם, בפשטות נקראת כל פרשה על שם התחלתה, אך כיון שקריאת שם הפרשה הוא מנהג ישראל, והרי מנהג ישראל תורה היא?, וכל עניני התורה מדוייקים ביותר, הרי מובן, ששמה של כל פרשה מבטא את תוכנה המיוחד של הפרשהי.

כפי שמובן גם מדברי הבעל-שםטוב לגבי עניני העולם בכלל, ש,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" הוא חיותו של הדבר, ורומז על תוכנו.

וענין זה, ששם הפרשה אינו רק סימן בלבד, מוכח גם משמה של פרשתנו - ,תרומה": אם נאמר ששמה של כל פרשה הוא רק על שם התחלתה, ורק משום שיש צורך בשם שונה לכל פרשה, אי אפשר, לרוב, לקבוע את שם הפרשה לפי המילה הראשונה ממש, כיון שמספר פרשות פותחות באותן מילים, כגון: אלה תולדות, ויאמר ה' וכדומה. ולכן הכרחי לבחור מילה הכתובה בסמוך לתחילת

הפרשה, אך מבדילה פרשה זו מפרשות אחרות -

ולפי זה לא היה צריך לקרוא לפרשתנו בשם ,,תרומה", אלא במילה ,ויקחו"" הכתובה לפני כן וסמוכה יותר לתחילת הפרשה.

מכך. מובן שקריאת הפרשה בשם ,תרומה" אינה רק כדי לסמנה, ולהבדילה מפרשות אחרות, אלא משום ששם זה מבטא את תוכן הפרשה, ואת המייחד אותה מפרשות אחרות.

יש להבין: בנוסף לכך שהמילה ,תרומה" איננה מבטאת, לכאורה, את תוכן הפרשה כולה, כדלהלן בסעיף ב', הרי יותר מכך: הענין של ,תרומה" איננו חידוש המייחד דוקא פרשה זו, כי ישנם מספר סוגים של ,,תרומה", כדברי חז"לי ,עשר תרומות הן", ופרשתנו

6 עד"ז נקרא ברמב"ם בסדר תפלות שלו (,ויקחו לי"). ובראב"ע ריש פרשתנו: בפרשת ויקחו לי תרומה. אבל במנהג ישראל בכו"כ מקומות (ברובם), בכל החומשים שראיתי וכו' נקרא - תרומה. וראה עד"ז בכמה סדרות, דנקראות ברמב"ם וראשונים באופן א' (ובב' תיבות) ובמנהג ישראל (בדורות אחרונים?) בשם אחר (ובתיבה אחת), ולדוגמא: ,ואתה תצוה", ,תצוה" (הובא ונת' בלקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 4 וש"נ); ,פקודי", ,אלה פקודי" (ראה לקמן ע' 6 הערה 3); ,זאת תהי'", ,מצורע" (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 105, 108 ואילך); ,ויקח קרח", ,קרח" (לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 207. וש"נ); ,ראשי המטות", ,מטות"; ,אלה מסעי", ,מסעי" (לקו"ש שם ע' 412. וש"נ). ועוד.

7 ברייתא דמלאכת המשכן בתחלתה. יל"ש