144

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שנצטוו במרה אינה קשורה כלל לדיון בפירוש ה,תוספות". שאלתם היא רק על ,,בתיבת בראשית ועד מתן תורה", שהיא ככתיבת פרשיות של תורהל*.

אך דעת רש"י היא, שמשום ששני אופני הכתיבה נעשו ל,ספר הברית" אחד, לכן גם הפרשיות מבראשית ועד מתן תורה אינן נחשבות ככתיבת פרשיות של תורה, אלא זהו ענין של ,ספר הברית".

ח. שלימות הברית לפי כל דעה מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

אמנם, מהות הברית היא התחברות וקישור בין כורתי הברית, ובעניננו - איחוד של הקדושר-ברוך-הוא עם ישראל, אך בכל זאת יש הבדל מהותי בברית אם היא נכרתה לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה:

עד מתן תורה חלה הגזירה שהעליונים לא ירדו לתחתונים והתחתונים לא יעלו לעליונים'י. יוצא, שהברית שלפני מתן תורה היתה עדיין

קשורה ל,גברא" ולא ל,חפצא". ויותר מכך: אמנם, על"ידי קיום תורה ומצוות לפני מתן תורה התהוו התעלות וחיבור עם הקדושדברוך-הוא, אך היה זה באופן של לפני מתן תורה - בלי לצאת ממהותו של נברא תחתון.

ואילו לפי הדעות שהברית נכרתה לאחר מתן תורה, לאחר א) ביטול הגזירה, ב) ואני המתחיל, ויותר מכך: ג) החידוש של ,אנא נפשי כתבית יהבית"*. - הקדוש-ברוך-הוא הכניס את עצמו, כביכול, לנצח ולתמיד אל תוך התורה'*,

מובן, שההתאחדות עם תתורה ובאופן של ברית הביאה לידי שלימות של ההתעלות בבחינת יציאה מוחלטת מגדר נברא.

אך יש יתרון בדעה השניה, ברש"י, שהברית היתה לפני מתן תורה, כי בהיותם גם לפני מתן תורה ,קשורים ענובים תפוסים"* עם דרגת התורה כפי שהיא ירדה לנבראים לפני מתן תורה, ועִם דרגת האלקות שהומשכה על ידה - מובן, שלאחר הכנה זו ה ההזדככות והעליה של הנבראים בעת מתן תורה מושלמות יותר, והם היו

הערות

  1. 1. לשון רש"י .ומצות שנצטוו במרה" (וכלשון המכילתא. וראה הערה הקודמת).
  2. 0. ואולי יש לומר, שלכן הביא התוס' פרש"י עה"פ ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם, ולא פרש"י עה"פ ויכתוב משה - כי מזה מובן שזהו בגדר כתיבת התורה. שהרי כתיבת ספר תורה ענינה (ומצותה) הוא (כהמשך הכתוב - וילך לא, יט) ,ולמדה את בני ישראל", לקרות וללמד בה (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 18 ואילך. וש"נ). משא"כ מצד עצם הכתיבה אין מוכרח דהוי גדר כתיבת התורה.
  3. 1. ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
  4. 4. משפטים ג שיחות 11
  5. 2. כי בהתומ"צ שלפני מ"ת לא ניתן הכח לשנות (התחתון לעליון) החפצא מחול לקדושה = וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 226 ואילך, ובכ"מ.
  6. 3. שבת קה, א (כגירסת הע"י שם).
  7. 4. ראה תניא פמ"ז.
  8. 5. לשון המכילתא יתרו שם - .הרי אתם קשורים ענובים תפוסים מחר באו וקבלו עליכם המצוות".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.