143
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי דלא קאמר חתומה ניתנה שלא נכתבה עד לבסוף, אלא שעל הסדר נכתבה, דיש פרשיות שנאמרו תחילה לפני אותם הכתובים לפניהם, ולא נכתבה עד שנאמר לו אותה שכתובה לפניה וכותב זאת אחריה".
המהר"ל*: מסביר, שפירוש רש"י בפרשתנו אינו סותר לדעה ש,תורה חתומה ניתנה", גם לפי דעת רש"י בפירושו על הגמרא, שמשמעות דיעה זו היא ,לא נכתבה עד סוף מ'" - כי היה זה ,צורך מצוה", ולכן .אין זה נתינת תורה נחשב, רק לכרות ברית"*.
ולפי האמור לעיל ניתן להבין: למרות שהכתיבה ,,מבראשית ועד מתן תורה" היתה ככתיבת פרשיות התורה, בכל זאת אין זו כתיבת פרשיות התורה ממש, אלא חלק מ,,ספר הברית", שכלל
משפטים ג
גם את ה,מצוות שנצטוו במרה", אשר כתיבתן היתה שונה לחלוטץ מן הכתיבה בפרשיות התורה. ושני סוגי הכתיבה הרכיבו ביחד ,ספר הברית" אחד.
ולגבי שאלת בעלי ה,תוספות" על פירוש רש"י, יש להסביר את דעת בעלי ה,תוספות" כך: כיון שהפרשיות שכתב משה מבראשית ועד מתן תורה אינן שונות בצורתן ובלשונן מן הפרשיות הכתובות לאחר מכן בתורה':, הרי למרות שמשה צירף אליהן ב,ספר הברית" גם את המצוות שנצטוו במרה, אשר לא נכתבו כפרשיות התורה, אין זה גורע ומבטל את העובדה שהפרשיות מבראשית ועד מתן תורה היו ככתיבת פרשיות תורה.
ולפי זה ניתן להבין מדוע מצטטים בעלי ה,תוספות" מלשון רש"י את המילים ,,מבראשית ועד כאן"**, ואינם מציינים את סוף לשון רש"י ,מצוות שנצטוו במרה"* - כי כתיבת המצוות
הערות
- 5. גו"א פרשתנו עה"פ ויכתוב משה.
- 6. ראה עד"ז חידושי הרשב"א גיטין שם: ,ואלו נאמר דאפילו ר"ל לא אמר אלא שלא הי" כותב כל פרשה ופרשה כמו שנאמרה לו אלא סודרה על פה עד גמר התורה אלא פרשיות שהיו צריכות לשעה הי' כותבן כדי שיראו וילמדו מתוך הכתב". אלא שצע"ק אם שייך .שיראו וילמדו מתוך הכתב" בנוגע ל,ספר הברית". ואולי נקט לשון כי קאי (בעיקר) על שמונה פרשיות שנכתבו (כר' לוי), ע"ש - אבל ההיתר לכתוב הוא משום שהי' צורך השעה (עדמ"ש בגו"א). וכן מוכח בצידה לדרך פרשתנו כאן (מספר אמרי שפר). ע"ש. וראה בארוכה (ובהבא לקמן) תורה שלימה שם פ"ד. ואכ"מ.
- 3. הועתק על הגליגן פרש"י ד"ה ויכתוב משה. ולהעיר שבכתבי יד רש"י הנ"ל, הגירסא בפרש"י ד"ה ,ספר הברית" היא: מבראשית עד מ"ת שנצטוה במרה (וט"ס דמוכח הוא).
- 7. אבל ראה לעיל הערה 22.
- 8. שינוי לשון התוס' ,מבראשית ועד כאן", לא כלשון רש"י לפנינו (וכ"ה בדפוס ראשון ושני דרש"י) ,מבראשית ועד מ"ת" - י"ל כי כן היתה גירסתם בפרש"י, וכגירסת המכילתא יתרו שם. ואולי י"ל, כי ס"ל שפרשה זו נאמרה אחרי מ"ת ה/ועד כאן" כולל גם פ' משפטים. וכמפורש בחידושי הריטב"א מכת"י הנ"ל (גיטין שם ד"ה ור"ל) .בי מתחלה כתב מבראשית עד סוף ואלה המשפטים". וצ"ע בכוונת המכילתא (יתרו שם) ב,ועד כאן" - אם כולל רק עד מ"ת או גם פ' משפטים. ולהעיר מהפלוגתא במכילתא ריש פרשתנו אם ואלה המשפטים ,מסיני" או ,,במרה". ואכ"מ.
- 9. בפשטות יש לומר שלא הי' לפני התוס' סיום
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.