138
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
1% לקוטי
משפטים ג
א ,\יכתוב משה את כל דברי ה'"
מן הפסוק המופיע (בסמוך לסיום פרשתנו)' ,ויכתוב משה את כל דברי ה'", מצטט רש"י את המילים ,ויכתוב משה", ומפרש: ,מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצוות שנצטוו במרה".
כאמור מספר פעמים, מפרש רש"י בפירושו על התורה את פשוטו של מקרא. ואם כך יש לשאול: מהו ההכרח לומר לפי פשוטו של מקרא שמשה כתב את כל הענינים ,מבראשית ועד מתן תורה" (למרות שברובם הם כתובים כסיפור ולא כ,דברי ה'") וכן גם ,מצוות שנצטוו במרה", ולא רק חלק מכל זאת, או ,,דברי ה'" אחרים, וכדומה?
יותר מכך: בפסוק כאן נאמר ,ויכתוב משה את כל דברי ה'" - אותו ניסוח הנאמר בפסוק קודם? ,ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'", ושם מבאר רש"י ,את כל דברי ה' - מצות פרישה והגבלה". מהו, אפוא, הטעם לשנות כאן ולפרש בפסוק ,ויכתוב משה את כל דברי ה'" באופן שונה מן הפירוש בפסוק קודם?
אף אם נאמר שמשום שמצות פרישה והגבלה היתה חד פעמית כהכנה למתן תורה, ולכן אין סביר לומר שרק לכך מכוונות המילים ,ויכתוב משה", שהרי
כתיבת משה היא לזמן ממושך יותר, ואף לדורות - בכל זאת, ניתן להסביר, ש,ויכתוב משה" כולל, ביחד עם מצות פרישה והגבלה, גם את כל הדיבורים שנאמרו כהכנה למתן תורה, אך חשובים גם לאחר מכן, כפי שמסביר רבינו בחייי, שהכוונה של ,ויכתוב משה את כל דברי ה'" היא ,התנאים והיהי אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי...".
ב. במכילתא שלוש דעות התמיהה על כך אף חזקה יותר: בדומה לנאמר בפירוש רש"י אנו
מוצאים במכילתא', אך רש"י משנה
מדברי המכילתא, עד כדי כך שפירוש
רש"י שונה לחלוטין!
במכילתא מובאות שלוש דעות: ,רבי יוסי ברבי אסי אומר: מתחילת בראשית ועד כאן. רבי אומר: מצוות שנצטווה אדם הראשון ומצוות שנצטוו בני נח ומצוות שנצטוו במצרים ובמרה ושאר כל המצוות כולם. רבי ישמעאל אומר
הערות
- 1. שיחות
- 2. 1)דד, ד. 2)דד, ג.
- 3. פרשתנו עה"פ.
- 4. יתרו יט, ה (ושם: ועתה אם גו').
- 65. במדה"ג עה"פ ,אלו דברים שקדמו למתן תורה". אבל משם אין הוכחה כפי' הבחיי כי אפשר לפרש (בדוחק עכ"פ) שהכוונה היא (ע"ד המכילתא) גם לדברים שקדמו הרבה למ"ת (ולא רק לאלו הסמוכים למ"ת), וכמו שמפרש גם על .ספר הברית".
- 6. יתרו יט, יוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.