133
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
א. ,אשר הכ:גנות!" - פירושו הראשון של רש"י על פסוק זה
על הפסוק' ,הנה אנכי שולח מלאך לפניך... ולהביאך אל המקום אשר הכינותי", מפרש רש"י: ,אשר הכינותי - אשר זמנתי לתת לכם", ולאחר מכן הוא מביא פירוש אחר (כדלהלן סעי' בו).
המפרשים מסבירים?, שכוונת רש"י היא: בפסוק נאמר ,אשר הכינותי" ואין נאמר למי הכין הקדוש-ברוך-הוא את המקום. ועל כך מפרש רש" ש,,הכינותי" כדי ,,לתת לכם".
אך כיון שלפי פירוש זה קשה, מדוע אין הפסוק מציין בפירוש, ,אשר הכינותי לך", לכן מביא רש"י פירוש נוסף, שב,אשר הכינותי" הכוונה היא ,כבר מקומי ניכר. כנגדו .. שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה", (כדלקמן סעי' ב). לפי פירוש זה הפעולה של ,הכינותי" היתה ,,לעצמו", כאילו נאמר ,אשר הכינותי לי", ודבר זה אין צריך לפרט, כי ,,סתם הכינותי הוא לעצמו":.
אך הסבר המפרשים לפירוש הראשון של רש"י אינו מובן, כי:
א) בדרך הפשט אין מלכתחילה קושי
במילה ,הכינותי" סתם', כי מובן מאליו ש,הכינותי" לישראל, שאודותם מדובר בפסוק.
ב) לפי זה צריך היה רש"י לומר בקצרה, בדומה לדברי האבן-עזרא כאן, ,אשר הכינותי - לכם", ומדוע רש"י (א) מאריך בלשונו ואומר ,,אשר זמנתי לתת לכם", ויותר מכך: (ב) הוא משתמש בביטוי ,זמנתי", השונה מלשון הפסוק - ,הכינותי".
ב. ,ומדרשו... שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה"
לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: ,זהו פשוטו, ומדרשו אל המקום אשר הכינותי כבר מקומי ניכר כנגדי, וזה אחד מן המקראות שאומרים שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה".
הסיבה לכך שרש"י מצטט שוב את המילים ,אל המקום אשר הכינותי" בפירוש השני, היא, כדי לרמוז, שלפי ,מדרשו" מובן פשטן של המילים הנאמרות בפסוק ,אל המקום", ולא ,אל הארץ" - שהרי המילה ,הכינותי" אינה אמורה לגבי ארץ ישראל, אלא לגבי מקום המקדש.
4 ולהעיר ממקץ מג, טז. 6 ראה גם נחלת יעקב לפרש"י כאן.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.