132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-8 לקוטי
מציאות של ,פעמים שאתה חודל", כדלעיל.
למרות זאת, בלי להתחשב באמור לעיל, שלצורך התשובה מותר לצום, ו,אפילו מי שאינו יכול להתענות"'* - קובע אדמו"ר הזקן באגרת התשובהלי הוראה ברורה, ש,בדורותינו אלה" אסור להרבות בתעניות, ואפילו לא בתעניות של תשובה, אלא יש לפדות את התעניות בצדקה.
משפטים א
וכיון שחולשת הדור אינה תלויה בבחירה עצמית, אלא משום שכך ברא הקדוע-ברוך הוא את הדור, הרי בודאי גם באופן העבודה הזה, כפי שהראונו הבעל-שם-טוב ואדמו"ר הזקן, לא חסר דבר ח"ו בתיקון הפגם, כפי שניתן היה להשלימו באמצעות תעניות וסיגופים'*.
בדורנו זה ניתן הכח והיכולת לתקן את הבלתי רצוי באופן שאינו כרוך בצער ובדאגה, אלא דוקא מתוך שמחה וטוב לבב.
(משיחת ש"פ משפטים, תשכ"ו)
הערות
- 1. לשון אדה"ז הל' נזקי גוף כו' שם.
- 2. פ"ג. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 256 ואילך שי"ל שהחידוש בתורת הבעש"ט הנ"ל - שלכאורה ה"ז פסק הלכה שאסור לצער הגוף (שו"ע אדה"ז שם) - שגם באופנים הנ"ל שבשו"ע שמותר להתענות, הנה בדורות הללו הכח לפעול ענין התשובה ומירוק הנפש באופן של שמירת בריאות הגוף כו'. ע"ש.
- 3. ואולי י"ל שוהו טעמו של אדה"ז באגה"ת שם. שאסר להרבות בתעניות של תשובה (אף שבשו"ע שם התיר גם במי שאינו יכול להתענות), כי מכיון שבדורות הללו אפשר בלאו הכי שוב אסור לצער גופו.
- 4. שיחות
- 3. ראה בכ"ז לקוטי ביאורים לתניא (להר"י קאָרף) ח"ב ע' צב ואילך (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (קה"ת) ע' קלז ואילך). וראה שם (ע' צו ואילך. אגה"ת הנ"ל ע' קמא ואילך) טעם החילוק בין דורות הראשונים ודורות האחרונים. ע"ש. וראה הערה הקודמת.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"א ע' 132
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"א ע' 132
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.