131

,אינו לפי כבודו", זוהי כעין ירידה לעומת כבודו ודרגתוי* הרוחנית. והתעניות למרק נפשו משלימות אצלו את זיכוך הגוף, שזוהי העבודה החסרה אצלו.

לפי זה מובן, בפנימיות הענינים, מדוע אין רש"י מביא את הדוגמא של ,כהן והיה בין הקברות" - כי המשמעות של דוגמא זו בעבודה הרוחנית היא, בדומה למשמעות של ,בהמת נכרי ומשאו של ישראל": הבהמה היא ,בין הקברות" - באמצעות החטאים יורדים הגוף והנפש הבהמית אל ,מקום המיתה והטומאה"*:, אך נשמתו של היהודי היא בבחינת ,בת כהן"%* - מעל למקום המיתה והטומאה, כי ,,גם בשעת החטא היתה באמנה אתו יתברך", כדלעיל.

ורש"י בוחר דוקא את הדוגמא של ,זקן ואינו לפי כבודו", כי ברוחניות אינה קיימת המציאות האמיתית של ,היה בין הקברות": גם הגוף היהודי הוא מציאות נצחית שאין בה מיתה וכליה מוחלטת - זהו ,מעשה ידי להתפאר"ז

ויש בו בחירת הקדוש-ברוך-הוא*3 אשר אינה יכולה ללכת ח"ו לטמיון.

אמנם, הגוף עלול להימצא ברשותו של נכרי, אך זהו שינוי רק במעלות, שבאופן זמני נמצא הגוף ברשותו, אך אין זה שינוי מהותי - כי גם אז זהו גוף יהודי. ובלתי אפשרי שעצם גופו של היהודי = יימצא ברוחניות = ב,בית הקברות" - מיתה רוחנית - ממשו

וכפי שרואים בהלכהלי - שגם יהודי, אשר אפילו התורה מעידה עליו ש,נמכר לנכרי" הרי גם אז הוא אחד מ,לי בני ישראל עבדים, עבדי הם, שטרי קודם".

ט. ,פשוטו" ו,מדרשו"

זהו ההסבר לפי פנימיות הענינים לשני הפירושים שאומר רש"י על פסוק זה:

לפי פשוטו הרי הענין של ,וחדלת מעזוב לו" מעורר תמיהה: יהודי שהולך בדרך הישרה, כפי שהאלקים עשה את האדם ישר*, ועובד את ה' לפי דרך התורה - עליו אומר הפסוק ,וחדלת מעזוב לו - בתמיהה": אצלו אסורים סיגופים ותעניות השוברים את הגוף, אלא עליו ,לברר" ולזכך את הגוף, כדברי הבעל-שם-טוב שהוזכרו לעיל.

לאחר-מכן מובא ,ומדרשו" - כאן מדובר על אלו אשר חטאו ופגמו, או לא הלכו בדרך הישר - אשר אצלם קיימת