124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כך גם בפירוש רש"י - תורה שבעל פה - עוסק סיום פרשת יתרו בזהירות הרבה שיש לנהוג בפרטים הקטנים ביותר שבין אדם לחבירו, ועד כדי כך שיש להישמר אפילו מ,,מנהג בזיון".
וכשם שהדברים הפשוטים בעשרת הדברות אינם חלק נפרד מהדברים הראשונים, אלא, כמוזכר במספר מקומות'י, שקבעו ענינים אלו בעשרת הדברות כדי ללמד שהם מהות אחת עם ,אנכי ה' אלקיך": גם הדברים שבין אדם לחבירו הם לאמיתו של דבר ,בין אדם למקום", וצריך להקפיד עליהם משום שזהו רצון ה'.
כך מוסיף רש"י, שההתנהגות הזהירה כלפי החבר היא משום שהוא ,,בדמות יוצרך": האיסור קשור ל,בין
אדם למקום" לא רק משום שזהו ציווי, שצריך להזהר בענינים אלו מפני ציווי ה', אלא משום ש,חבירך" \,מקום" הן דמות אחת, כביכול. ולכן, חוסר הזהירות בכבוד חבירך, נחשבת כחוסר זהירות בכבוד הקדוש-ברוך הוא.
ומרובה מדה טובה - שאהבת ישראל, ועד לאהבה בלתי מוגבלת המביאה לידי ההתנהגות של כיבוד החבר בשיא ההקפדה, היא בפנימיותה אהבת הקדוערברוך הוא וכבוד שמים.
וכמים הפנים לפנים: כך מתגלה אהבת הקדוש-ברוך-הוא לישראל, המביאה לידי הרמת כבוד ישראל אפילו בעיני כל עמי הארץ,
ועד לכבוד האמיתי שיהיה בגלוי בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
(משיחת ש"פ יתרו תשכ"ה)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.