108
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
א. ,ויחן שם ישראל"
על הפסוק' ,ויחן שם ישראל נגד ההר" נאמר במכילתא:: ,,כל מקום הוא אומר ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן הושוו לב אחד".
מאמר זה מובא גם בפירוש רש"י על התורה:, אך בפירוש רש"י נאמרים הדברים בסדר הפוך': ,ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת".
- מדברי המכילתא יוצא, שהחידוש הוא בחניה זו, בכך ש,כאן הושוו לב אחד", ולא באופן של ,נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת" כבכל החניותי. ואילו מדברי רש"י נראה, שהחידוש הוא, להיפך, בכך ש,שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקות".
יש להבין: במה מתבטאות סברות ההבדל בין המכילתא לבין רש"י?
ב. לשון רבים ולשון יחיד בפשטות, נובע הבדל זה מן ההבדל
שבין רש"י לבין המכילתא בדרך הלימוד מפסוק, כפי שכבר הוסבר בעברל:
במכילתא לומדים את הענין, ש,כל מקום .. נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת" מן הנאמר ,ויסעו ויחנו" בלשון רבים. ולכן החידוש הוא בכך שכאן כתוב אחרת, ,ויחן" - בלשון יחיד - ,כאן הושוו לב אחד".
לעומת זאת, רש"י אינו מציין את המילים ,ויסעו ויחנו", כי הסיבה לשימוש בלשון רבים יכולה להיות כפשוטה - מפני שמדובר כאן על אנשים רבים, שבטים וכדומה. אלא, רש"י לומד ענין זה מן הדיוק וההדגשה בפסוק זה עצמו: ,ויחן שם ישראל".
שהרי, לכאורה, המילה ,שם" היא מיותרת, וניתן היה לומר ,ויחנו במדבר ויחן ישראל נגד ההר" -
ומכך מוכח, שדוקא ,שם" - בחניה זו - היה ,ויחן", בלשון יחיד, ,,כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החיות בתרעומות ובמחלוקת".
אך לפי זה יש להבין לגבי המכילתא: מדוע יש ללמוד מהביטוי ,ויסעו ויחנו" ש,נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת"?
כן אין מובן: במכילתא עצמה, על הפסוק" ,ויסעו בני ישראל מרעמסס
הערות
- 1. שיחות 11
- 2. יתרו ג
- 1. פרשתנו יט, ב.
- 2. עה"פ.
- 3. נוסף על כו"כ שינויים בלשון רש"י - ביאור פרש"י זה (והשינויים שבו לגבי לשון המכילתא) ע"ד הפשט ראה בארוכה לעיל ע' 112 ואילך.
- 4. וכן הוא סגנון המאמר בפדר"א פמ"א, תנחומא (באבער) פרשתנו ט. ועוד.
- 6. לעיל שם. 6 בא יב, לז. וכ"ה בפרש"י עה"פ (בשינוי לשון). אבל ראה דברי דוד שבהערה הבאה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.