103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
116 לקוטי דוקא בסדר זה: ,בלב אחד - כאיש אחד".
1 ויחנו - חניה 5:ז,ת; ויחן - אחדות והכנה רוחנית
בדומה לכך מובן בפרשתנו פירושו של הפסוק ,ויחן שם ישראל נגד ההר": לגבי עצם החניה, במובנה הפשוט, של ישראל במקום ההוא נאמר בתחילת הפסוק ,ויחנו במדבר". ואם כך, התוספת ,ויחן שם ישראל נגד ההר" באה כדי לתאר את אופן החניה'3 ואת ההכנה לקבלת התורה, אשר אותה היו צריכים לקבל שם.
ולפי זה מתעוררת, אפוא, השאלה: ההכנה הנפשית והרצון למתן תורה היו שונים אצל כל יהודי בהתאם לדרגתו ומצבו הרוחני. החל ממשה, אהרן ושבעים הזקנים, ויתר הדרגות, עד ליהודים אשר בדרגה הנחותה ביותר, אשר אפילו לאחר נס קריעת ים סוף טענו ,היש ה' בקרבנו"* וכדומה.
1) ראה שכל טוב עה"פ כאן: מה ת"ל והלא כבר נאמר ויחנו במדבר אלא כל מקום שנאמר ויסעו ויחנו נוסעין במחלוקת אבל כאן כתיב ויחנו וכתיב ויחן תחלה ויחנו במחלוקת ולבסוף ויחן, הושוו כולם לב אחד. וראה עה"ד טוב (להרח"ו) פרשתנו עה"פ. וראה רלב"ג ומלבי"ם כאן.
2) בשלח יז, ז. ופשיטא שלא כל העם שאלו כן.
יתרו א
לפי זה צריך היה גם כאן להיות כתוב ,ויחנו שם ישראל נגד ההר"% - בלשון רביםיל.
לכן מצטט רש"י מן הפסוק את המילים ,ויחן שם ישראל", ולא את ההמשך ,נגד ההר", ומסביר, שכוונת הפסוק היא שכל היהודים היו ,ישראל" - ,כאיש אחד":, באחדות ביניהם, ולא בהתאם לדרגות השונות של הכנתם לקבלת התורה ,נגד ההר".
ואחדות זו הביאה לידי כך שכולם יהיו ,בלב אחד" - כולם ברצון אחיד בלב לקבל את התורה**.
הערות
- 1. וזה שהיו .בלב אחד כאיש אחד" לא ראו ישראל, דלפ"ז הוצרך רש"י להעתיק בפ" הב' גם התיבות שלפנ"ז ,.וישאו בנ"י את עיניהם".
- 2. וי"ל לפי" הא', דמאופן נסיעתם - רדיפתם - אחריהם ראו (הבחינו) שבכולם היא אותה השנאה כו', או שב.נוסע" ל' יחיד, סיפר הכתוב המציאות שכן הי'. וראה שיחת ש"פ משפטים תש"מ. ואכ"מ.
- 3. בראב"ע עה"פ כאן: כי ראשי המטות והזקנים חנו נגד ההר בעבור כבודם, על כן הזכיר ויחן כי מועטים היו. אבל נוסף ע"ז שבפשש"מ עדיין לא ידוע כאן שהיו מחיצות מחיצות (פרש"י פרשתנו שם, כד. וראה ראב"ע שם, יז) הרי דוחק לומר ל' יחיד כיון שהיו מועטין. ואמחז"ל מיעוט רבים שנים (נסמן לקמן ע' 124 הערה 21).
- 4. ברמב"ן (פסוק א): ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף אשר בקרבם וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר וערב רב אחריהם, כי לישראל יתן התורה כו' וזה טעם ויחן שם ישראל. אבל כן אפשר לפרש גם באם הי' כתוב ,ויחנו שם ישראל", לאחרי ,ויחנו במדבר". וראה טור הארוך כאן. ולהעיר מפרש"י בד"ה הראשון: מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה. וברא"ם שם. ואכ"מ.
- 4. להעיר מהגירסא בא' מכת"י רש"י שתח"י: כאילו היו איש אחד.
- 5. ראה מהרז"ו הנ"ל הערה 5.
- 6. ההכרח לפרש שכולם היו לא רק ,באיש אחד" (באחדות ביניהם), כ"א גם ,בלב אחד", ברצון שווה לקבלת התורה - אף שלכאורה צ"ל חילוקים בין א' להשני בההכנה נפשית למ"ת, כנ"ל - דאלתה"כ הי' צ"ל ,ויחנו", מצד לבם (שה"ז עיקר גם בחני" - משא"כ לבושים וכיו"ב). ובפרט שכשיש שינוי, אפ"ל גם - מחלוקת הלבבות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.