100
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
112 לקוטי
א. ,חן" - ,באיש אחד בלב אחד"
מן הפסוק' ,ויחן שם ישראל נגד ההר" מצטט רש"י את המילים ,ויחן שם ישראל", ומפרש: ,כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות? ובמחלוקת".
כפי שמובן בפשטות:, הדיוק והפירוש של רש"י הוא כבמכילתאי, שנאמר כאן ,ויחן" בלשון יחיד, בשונה משאר המקומות, שבהם נאמר ,ויחנו" בלשון רבים. ורש"י מסביר, שזאת, משום שהחניה הזו היתה ,כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החיות בתרעומות ובמחלוקת", ולכן נאמר לגביהן ,ויחנו" - בלשון רבים.
אך לפי זה יש להבין: אם פירושו של רש"י נובע רק מן הדיוק של ,ויחן" בלשון יחיד, צריך היה רש"י לצטט רק את המילה ,ויחן". ומדוע הוא מצטט גם את המילים ,,שם ישראל"?
לגבי ציטוט המילה ,שם" ניתן להסביר: לפי דברי רש"י לומדים ,שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת" לא
רק מפני שבמקומות אחרים נאמר ,ויחנו" בלשון רבים - כמובא במכילתא - אלא גם מפסוק זה עצמו - ,ויחן שם", שרק ,שם" היה ,ויחן" בלשון יחיד, ,כאיש אחד בלב אחד", ולא ב,שאר כל החניות".
ואדרבה - דוקא מיתור המילה ,,₪שם" שבפסוק זה לומדים ששאר חניות היו בתרעומות ובמחלוקת.
ואילו את הנאמר ,ויחנו" ניתן להסביר באופן פשוט, שהרי מדובר אודות שבטים ואנשים שונים ורבים - אלא שאין הם שרויים במחלוקת ותרעומות זה נגד זה.
אך נשארת השאלה: מדוע מצטט רש"י גם את המילה ,ישראל%?
ולהיפך: על ידי ציטוט המילה ,ישראל" מתעורר קושי על פירושו של רש"י. שהרי כאשר מדובר על ,ישראל", הכוונה היא לכל היהודים ככלל אחד (כעם), ומתאים להשתמש בביטוי ,ויחן"" בלשון יחיד. ומנין
הערות
- 1. שיחות
- 1. פרשתנו יט, ב.
- 2. בדפוס א' וב' וכמה כת"י רש"י: אבל כל שאר החניות בתרעומת ובמחלוק..
- 3. כמ"ש בדבק טוב, דקדוקי רש"י (באר רחובות), ועוד.
- 4. עה"פ. ועד"ז בפדר"א פמ"א. יק"ר פ"ט, ט (פתיחתא דאיכ"ר כ. פסיקתא דר"כ פי"ב. תנחומא (באבער) פרשתנו ט. יל"ש פרשתנו רמז רעג).
- 5. משא"כ במכילתא שממשיך ודריש תיבת ,שם" לדרשא אחרינא: שם, מגיד שאמר להם כו'. וכ"ה ביל"ש פרשתנו עה"פ (רמז ערה בסופו). ועד"ז במדרש לקח טוב ומדרש שכל טוב. אבל ראה זית רענן ליל"ש שם. ולהעיר מפי' מהרז"ו לויק"ר שם.
- 6. להעיר שליתא בדפוס שני ובכמה כת"י רש"י.
- 7. ול' יחיד נאמר לא רק כאשר נאמר לשון ,העם" שמדגיש שהם מציאות אחת, כ"א גם כאשר נאמר ,,ישראל", כבפרשתנו (ראה בשלח יד, ל"לא: וירא ישראל) ובכ"מ. וראה לקמן בפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.