94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי כיון שהיה זה ציווי מאת ה', לא היה צריך משה לחשב חישובים, אלא לצאת להלחם בעמלק. אמנם, צריך גם להתפלל, ומשה מתאים וראוי לכך - אם כך, היה עליו לקחת עמו למלחמה את מטה האלקים, ולהתפלל שם, בשדה המערכה, תפילה קצרהי*.
כפי שראינו לפני כן, לגבי קריעת ים סוף, שכאשר היו ישראל במצב לחוץ ביותר - המצרים ,לאחוריהם" והים ,,לפניהם" - ומשה עמד והתפלל, דרש ממנו הקדוש-ברוך-הוא* ,מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו", כפי שמפרש רש"י ,אמר לו הקדושברוך-הוא לא עת עתה להאריך בתפילה שישראל נתונין בצרה".
ולפיכך, למרות שהיו למשה סיבות שלא לצאת בעצמו למלחמה", ושיקוליו לא היו לטובת עצמו, אלא לטובת המלחמה ולמען הנצחון, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה; ויחד עם זאת הוא דאג ו,מנה אחר תחתיו" - שלוחו של אדם כמותו* - ובמקרה אחר
4 להעיר מאברהם (לך יד, יד ואילך) שיצא בעצמו למלחמה. מיעקב ר"פ וישלח (,,למלחמה" - פרש"י לב, ט בסופו).
5 יד, טו.
6) ולהעיר שעפ"ז הרי זה כעין דעת ר' יוסי בפרש"י שמות שם ,ח"ו לא נתרשל", וגם שם היתה הנהגתו ע"פ ,חשבון" במצוה (,אלא אמר אמול ואצא לדרך סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים אמול ואשהה שלשה ימים הקב"ה צוני לך שוב מצרים"). אלא דשם ,נענש מיתה לפי שנתעסק במלון תחלה", משא"כ בנדו"ד שרק ,נתייקרו ידיו", שהי' כל הזמן עסוק וכו' בענין המלחמה - הצלת ישראל.
7) שהובא בפרש"י לעיל (בא יב, ו). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 261 ואילך.
בשלחג
היתה התנהגות כזו מתאימה למשה רבינו -
בכל זאת, כיון שהיה זה ציווי מה', נחשבת התנהגותו של משה* כאילו ,נתעצל (יחסית להתנהגות הדרושה\י במצוה" - מוכנות וזריזות* לעשיית מצוה'ל.
8) ולהעיר גם מאמירת משה (שמות ה, כב) ,למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני", אשר הקב"ה אמר לו הרהרת על מדותי לא כאברהם שאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי לו העלהו לעולה ולא הרהר אחר מדותי" - פרש"י שם ו, א. היינו שטענת ה' היא דאין מקום לחפש טעם וחשבון בקיום דברי ה', אלא שצ"ל כמו הנהגת האבות. אלא דשם הרי"ז ענין שלאחר המעשה ולכן נאמר לו ,הרהרת על מדותי", משא"כ בנדו"ד החשבון שלפני המעשה הביא את משה לחשוב שכן צריך להיות באמת סדר מלחמה זו, וא"כ ליכא למילף הכא מהתם. נוסף על המבואר לקמן ס"ח.
9) להעיר גם מ,נתעצלו" שה" אצל הנשיאים בהנדבה למלאכת המשכן (פרש"י ויקהל לה, כז), שגם שם זה ,שלא התנדבו תחלה" לא הי' מחמת עצלות כפשוטה ח"ו, כ"א מצד החשבון שלהם, שמצד תפקידם בתור נשיאים כך צריכה להיות הנהגתם, להשתדל לזרו ש/,יתנדבו ציבור מה שמתנדבים" ואח"כ לחשוב ולעשות בעצמם ,ומה שמחסרין אנו משלימין" (פרש"י שם).
ומ"מ נחשב זה אצלם ש,נתעצלו", מכיון שהמדובר בהקמת המשכן וקיום ,ועשו לי מקדש ושכנתי מתוכם" היו צריכים לעשות בזה בלי חשבונות. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 7 ואילך.
0 וע"ד שמצינו באברהם (וירא כב, ג) ,וישכם אברהם בבוקר - נזדרו למצוה, ויחבוש - הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו" (פרש"י שם) אלא ששם מסיים ,שהאהבה מקלקלת השורה".
1) אמנם זהו רק בנוגע להשתתפותו במלחמה (מצד החשבון שצריך להתפלל כו'), אבל זה שהניח המלחמה עד למחר לא נחשב ל,נתעצל", כי כן צ"ל סדר המלחמה ע"פ הטבע שצריך זמן להכין א"ע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.