90
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
102 לקוטי
ג. ,נתעצל משה" במלחמת עמלק א:נו סתירה
לדבריו ,איש על העדה"
הקושי בפירוש רש"י, שנתעצל משה במצוה ומנה אחר תחתיו, אף גובר":
בפרשת פינחסי', על בקשת משה מאת הקדוש-ברוך-הוא ,יפקוד ה' .. איש על העדה אשר יצא לפניהם...", מפרש רש"יל': ,לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג".
כלומר, למשה היה ברור, ש,איש על העדה" צריך לצאת בעצמו למלחמה. ויותר מכך, כדוגמא לכך מביא משה את התנהגותו שלו למעשה - ,כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג", אם כי היה זה בסוף ימיו. ואם כך, תמוה ביותר:
בשלחג
כיצד ייתכן שבהיותו ,איש על העדה" ובהיותו = צעיר בכארבעים שנה, במלחמת עמלק, ,,נתעצל" משה?!
מעצם הענין מובן, ש,נתעצל" במלחמת עמלק אינו סותר את זאת ש,איש על העדה" צריך לצאת בעצמו למלחמות, ואת זאת שמשה עצמו נהג כך במלחמת סיחון ועוג.
ד. ההבדל בין רשלנות לבין עצלות
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדיוק בלשונו של רש"י כאן, אשר הוא משנה מלשונו בפירושו הנ"ל בפרשת שמות: א) שם אומר רש" ,שנתרשל", וכאן - ,שנתעצל". בו בפירושו בפרשת שמות נאמר ,שנתרשל" סתם, ובפירושו כאן - ,שנתעצל במצוה".
ההבדל בין רשלנות ובין עצלות הוא'?: רשלנות היא הזנחה כללית, הגורמת לדחות כל דבר*. ואילו עצלנות היא דוקא לגב<: פעולה מסויימת (לבצע, ללכת, לקום מהשינה
הערות
- 1. ושם מפורש (כט, א במשנה) ,כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים כו'", וא"כ הרי לא הי' מצב של עוונות ישראל (מצד אמירת ,היש הוי' בקרבנו"),
- 2. אבל (נוסף לזה שממשיך בר"ה שם ,ואם לאו כו'", היינו שלא היו משעבדים את לבם כל הזמן, הרי) פשטות המשך הכתובים לא משמע כן, כ"א דתחלת הכתוב ,וידי משה כבדים" אינו בהמשך ולאחר הסיפור ,,והי' כאשר ירים משה גו' וכאשר יניח גו'", כ"א לפנ"ז (ד,,וידי משה כבדים", ולכן הי' שינוי במצב ידי משה ,ירים גו' יניח גו'", עד שאהרן וחור תמכו בידיו ,ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש"), אלא שבתחלה מספר הכתוב את מצב המלחמה בפסוק יא, ואח"כ בפסוק יב את מצב ידי משה. ראה טור הארוך פסוק יא. ועוד.
- 7. עכ"פ כשילמוד פ' פינחס.
- 8. כז, טזדיז.
- 9. שם, יז.
- 6. שיחות
- 0. כי אפילו את"ל דבכלל תוכנם שוה או עכ"פ דומה זה לזה (ראה ספר השרשים לרד"ק ערך עצל. ערוך השלם ערך הנ"ל. ספר התשבי ערך רשל. ועוד) הרי מזה שרש"י כאן משנה מלשונו במקום הקודם, ולא כתב ,שנתרשל", משמע דכוונה אחרת בדבריו, כבפנים.
- 1. במדה"ג כאן (הובא תוכן המכילתא בלשון) ,מיכאן שאין מתרשלין (מרשלין) לדבר מצוה שאלו אמר לו משה ליהושע בחר לי אנשים מיד כו'".
- 2. ועד"ז יש לפרש לשון ,נתרשלו ידיו .. נתרשלו ידי האוהב" בפרש"י קרח שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.