89
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
100 לקוטי
בשלח ג
א. פירוש רש"י ל,וידי משה כבדים"
בסוף פרשתנו, במלחמת עמלק, מצטט רש"י את המילים ,וידי משה כבדים", ומפרש: ,בשביל שנתעצל במצוה? ומנה אחר תחתיו נתייקרו ידין"י.
המשמעות הפשוטה היא: בכוונת רש"י להסביר, שלמרות שמן הביטוי ,וידי משה כבדים" - בלשון הווה - מובן, שהיה זה מצב תמידי (עקב זקנותוי), מפרש רש"י שאין הדבר כך, אלא שבמקרה זה ארע הדבר משום סיבה מסויימת: = ,בשביל שנתעצל במצוה...* נתייקרו ידיו".
אך יש להבין:
בפרשת שמות', על הפסוק ,ויהי בדרך במלון... ויבקש המיתו", מפרש רש"י ,ויבקש המיתו - למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה, תניא אמר רבי יוסי, חס וחלילה לא נתרשל אלא אמר... הקדוש-ברוך-הוא = צוני...". = מכך שרש"י אינו אומר על הפירוש השני שהוא דרש וכדומה, ואינו ממש פשוטו של מקראל, מובן, שגם לפי פשוטו של מקרא דרוש פירוש נוסף כדי להבהיר ש,,חס וחלילה לא נתרשל". ואם כך מדוע אומר כאן רש"י בפשטות, ש,נתעצל במצוה", ואף אינו מביא פירוש שני, השולל את המצאותה של עצלות אצל משה?
יותר מכך: גם לפי הפירוש הראשון אין מובן בפירוש רש"י שם: כיון שמשה כבר נענש על התרשלות במצוה - הרי מובן ופשוט, שמאז נזהר משה מהתרשלות ח"ו במצוה. ואם כך, כיצד מפרש רש"י שייתכן אצל משה ש,נתעצל במצוה"??
הערות
- 1. יז, יב.
- 2. בדפוס שני ובא' מכת"י רש"י שתח"י ,מן המצוה".
- 3. בכמה כת"י רש"י שתח"י ליתא ,נתייקרו ידיו" בסוף פרש"י.
- 4. כמ"ש ברלב"ג סוף פרשתנו ,יתכן שה" גדול הגוף והי" עם זה זקן". ועד"ז באברבנאל כאן. - אבל ראה ברכה לד, ז. פרש"י שם לד, א. ועוד.
- 5. אבל אינו מפרש בפשש"מ כמ"ש הראב"ע כאן (ועד"ז בחזקוני וטור הארוך ועוד) ,בי אין כח באדם להרים ידיו יום שלם ואפילו שעות מועטות, כי אז הול"ל ,ויכבדו ידי משה", להורות שנעשו כבדות מהרמת ידיו הנזכרת בפסוק שלפנ"ז.
- 6. ומטעם זה גופא מובן למה לא נאמר לפי פרש"י ,שנתעצל במצוה .. נתייקרו ידיו" - ,וכבדו ידיו", דאז היינו מפרשים כהראב"ע. וראה משכיל לדוד כאן. וראה הערה 16.
- 66. ולהעיר מפרש"י וארא ט, ח ד"ה וזרקו משה ,וכל דבר הנזרק בכח" (וראה מפרשי רש"י שם). וראה פרשתנו יז, ו ,והכית בצור גו'" ובפרש"י
- 8. ,מכאן שהמטה הי" של מין דבר חזק ושמו סנפרינון והצור נבקע לפניו", ומשמע שהוא מחמת ההכאה מחוזק (נוסף לזה שהמטה עצמו הוא כבד).
- 7. בד.
- 8. ומה שהביא שם בעל המאמר אינו לומר שפירוש זה אינו ע"פ פשש"מ, אלא הוא רק לתוסי הסברה (לתרץ קושיא וכיו"ב) בשביל תלמיד ממולח - כמדובר כנז"פ.
- 9. ואי"ז דומה למה שמצינו במשה שנענש על זה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.