79
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הגאולה הנצחית שאין אחריה גלות'3 - הרי בודאי שאין לומר, שבהתכוננם למצב של גאולה נצחית חיפשו בני ישראל דרך לצבור כמות כה גדולה של כסף וזהב?!
ולפי האמור לעיל מובן הדבר בפשטות: כוונתם של ישראל היתה לקיים את ציווי ה' ,תצלתם את מצרים", והם לא ערכו כלל חישובים איזו תועלת תצמח להם מכך. הם קיימו את ציווי ה' בכל לבבך ובכל נפשך, ויציאתם ממקום זה לפני השלמת הקיום של הציווי היתה ,בעל כרחם".
ה. הביזה - ב'רור הניצוצות
את כל האמור לעיל ניתן להבין טוב יותר לפי ההסבר הפנימי לענין של ,ונצלתם את מצרים"*.
שהרי לכאורה אין מובן מדוע אכן חשוב היה כל כך ש,יצאו ברכוש גדול", עד כדי כך, שהקדוש-ברוךהוא לא הרשה לישראל לוותר על כך* 0
אלא, זאת בהתאם להוראה ולמצות
לא תעשה של בל תשחית* והתורה חסה על ממונן של ישראל%.
ה,רכוש גדול" הוא גם ניצוצות הקדושה שהיו טמונים בכסף ובזהב של המצרים. ועל ידי כך שהכסף והזהב עברו לרשות ישראל, התעלו הניצוצות - מערוות הארץ, מצרים, אל רשות בני ישראל, לקדושה':.
וכיון שהעבודה הרוחניות של ,בירור" הניצוצות היא חשובה בעבודת ה' עד אשר באמצעות עבודה זו מתממשת תכלית הבריאה כולה - שנתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים*י דוקא - לכן בלתי אפשרי היה לוותר על ,רכוש גדול" זה.
וכך גם בענין ,ביזת הים" בקריעת ים סוף: בהכירם בחשיבות הרבה של בירור הניצוצות על ידי ביזת הים, קיימו בני ישראל עבודה זו בחיוניות רבה; יותר מכך: עצם העובדה שבקריעת ים סוף התגלתה השכינה באופן של ה אחלי - מראין אותו באצבע" חיזקה עוד
הערות
- 1. ראה נדרים כב, ב. שמו"ר רפל"ב. ועוד.
- 2. ובפרט שריבוי כסף וזהב הו"ע המביא לידי חטא (רש"י תשא לב, לא. ר"פ דברים ד"ה ודי זהב. וראה כלי יקר וצידה לדרך כאן, שמטעם זה הסיען משה מים סוף וביזת הים).
- 3. בהבא לקמן ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 7 ואילך. וש"נ. לעיל ע' 18
- 4. ברכות ט, ב.
- 5. בשלח א שיחות ₪
- 5. שופטים כ, יט. רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ח ואילך. שו"ע אדה"ז הל' שמירת גו"נ ובל תשחית. - וכבר העירו א) שבשו"ע נשמטו (רוב) דינים אלו. ב) ל' הכתוב - לא תשחית, אבל בש"ס ופוסקים (שבת קכט, א ועוד) ברוב המקומות ככולם בל תשחית.
- 6. ר"ה כז, א. וש"נ, וראה כתר ש"ט סי' ריח.
- 7. להעיר מדין טבילת כלים כשיוצא מרשות א"י ליהודי שטעמו ,לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל" (ירושלמי ע"ז בסופה). וראה לקו"ש חי"ח [המתורגם] ע' 393 ואילך.
- 8. תנחומא נשא טז. ועוד. תניא רפליו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.