78
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי ההסבר לכך הוא: אפילו כשידעו בני ישראל, שמסעם להר סכי, למתן תורה, היה על פי ציווי. ה', בכל זאת סברו בני ישראל, שצריך לעכב זאת עד לאחר השלמת הביצוע של הציווי ,ונצלתם את מצרים" - ובמיוחד כיון ש,ביזת הים" היתה,
כדלעיל, מצוה עוברת, שאינה נדחית מפני תלמוד תורה'? - מתן תורה'?.
ולמרות שמשה ציוה אותם לנסוע כעת מים-סוף, ולא להתעסק ב,ביזת הים", ומכך היתה הוכחה שרצון ה' במקרה זה היה שהציווי ,ונצלתם את מצרים" אכן יידחה, למרות היותו מצוה עוברת, מפני הקדמת תלמוד תורה (מתן תורה) - בכל זאת ביצוע מסע זה בפועל היה ,בעל כרחם"<, משום שלפי הבנתם וידיעתם בתורה, צריך היה, בהתאם להלכה, להשלים תחילה
בשלח א
את ביזת הים, ולא לבטל את הצווי ,,ונצלתם את מצרים"*?.
ד. כוונת ישראל - קיוס ציווי ה' לפי האמור לעיל - שהתעסקותם של ישראל ב,ביזת הים" היתה כדי לקיים את הציווי ,ונצלתם את מצרים" - מתורצת תמיהה נוספת בענין זה:
מדוע, בכלל, ,,התלהבו" בני ישראל כל כך בענין ,ביזת הים", עד כדי כך שהיה צורך להכריחם לנסוע מים סוף - מהי התועלת שצמחה להם מריבוי של כסף וזהב בלכתם במדבר, ,ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם"?
ובמיוחד כאשר כדי לרכוש את צרכיהם מסוחרי האומות% - היה די בכסף ובזהב שהיו בידם מביזת מצרים. וכמאמר חז"ל<, ביציאתם ממצרים, ש,אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים".
ומצד שני, אם עדיין חשבו אז בני ישראל, לפני גזירת המרגלים, שמיד לאחר קריעת ים סוף הם יכנסו לארץ ישראל"י, וגאולת מצרים תהיה אז
הערות
- 1. רבי יהושע שם ש,זו נסיעה לא נסעו אלא על פי משה" - אף שגם לדיעה זו פשוט שמשה כיוון בזה לרצון ה', אלא שלא הי" ע"ז ציווי מפורש). וראה הערה 26.
- 4. ראה מו"ק ט, ריש ע"ב. ירושלמי ברכות פ"א סה"ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ד. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ד סי"ח.
- 5. ואף שלכו"כ דעות קיימו (חשובי) בנ"י גם קודם מ"ת כל התורה, שזה כולל (מצות) ידיעת התורה שאינה נדחה אפ" מפני מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"א וקו"א שם) - הרי, כבפנים, אין ביזת הים שהיא מצוה עוברת נדחה מפני ת"ת. ולהוסיף, שכאן כבר התחילו במצוה זו, וצריך לימוד מיוחד שמחויב להפסיק.
- 25. ראה לקמן הערה 42.
- 6. ובפרט להדיעה (הנ"ל הערה 23) שגם למשה לא הי' ציווי מפורש - אא"פ לדחות מה שנצטוו (ובפירוש) ,וישאלו גו'" (ונצלתם את מצרים).
- 7. ירמי' ב, ו.
- 8. ראה יומא עה, ב.
- 9. בכורות ה, ב. וראה רש"י בא יג, יג.
- 0. ראה ספרי דברים א, ב. רש"י בהעלותך ', בט. שם, לג. ועוד.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 49 לקו"ש חכ"א ע' 78
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"א ע' 78
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.