73

3 לקוטי יציאת מצרים בדרגה הנמוכה והפשוטה ביותר, כפי שמספרים זאת לבן ,קטן או טפש" - שכאשר ,אומר לו, בני, כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או עבד זה במצרים", אין הוא מסיים בקצרה, כפי שהיה מתאים, לכאורה, לומר ל,קטן או טפש" ש,ובלילה הזה יצאנו משם", וכדומה, אלא - ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש-ברוך-הוא ויוציאנו לחירות", ובכך לא מודגשת רק היציאה ממצרים - פדה אותנו - אלא גם מדגישים שהקדושדברוך-הוא?* הפך אותנו לבני חורין.

ומכך יוצא, כפי שממשיך הרמב"ם ואומריי, ש/,חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" באופן של ,כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית" - נעשו בני חורין = ,ולפיכך כשסועד אדם בלילה הזה .. מיסב דרך חירות", ההתנהגות בלילה זו צריכה להיות כבן חורין - ,דרך חירות"*.

ט. .חוזק יד" - למען הצד החיובי

ויש לומר, שגם את זאת לומד הרמב"ם מן המדרש שהובא לעיל - מסיום דברי המדרש זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, למה, כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים".

הצורך ב.חוזק יד" - פעולה מיוחדת של הקדוש-ברוך-הוא ביציאת מצרים (נסים ונפלאות וכו'), אינו כל כך לשם הצד השלילי - היציאה משעבוד מצרים - שהרי הגזירה נקבעה מלכתחילה ,ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה"*, ומיד כשהסתיימו ,ארבע מאות שנה", היו בני ישראל צריכים במילא לצאת משעבוד מצרים - אלא לצורך הצד החיובי, כדי להפוך את עם ישראל לעם מיוחד - בני חורין. כל זמן היותם עם (וזאת - לעולם, עם עולם) הרי הם בני חורין'5.

וכפי שמדגיש זאת הרמב"ם בהמשך הפרק??, ש,צריך .. לסיים בשבח", וזאת על ידי ש/מסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן

0 לך טו, יג. וראה פרש"י שם. פרש"י פרשתנו יב, מ. וברש"י שם, מא (ממכילתא): כיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין.

1 וראה גבורות ה' פס"א דבגאולת מצרים קבלו בנ"י מעלה עצמית דבני חורין ואין המקרה דגלות שלאח"ז מבטל זה כלל (וראה שם פנ"ב). ועיין זח"ב מ, א. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (קה"ת, תשמ"ו ושלאח"ז) ע' קפה. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 93 והערה 74 בפי' מש"א בהגדה ,אילו לא הוציא הקב"ה כו' משועבדים היינו כו'".

2 ה"ד.