70
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אשר יצאתם ממצרים", ולאחר מכן צורך להוסיף את ההוכחה ,כמו שנאמר זכור את יום השבת". שהרי, את הפסוק שממנו לומדים את החובה בליל חמשה עשר בניסן הוא מביא מיד לאחר מכן והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה"?
ה. *ש לספר על הנסים, ולא רק לזכור את היציאה ממצרים
ונראה לומר, שהמקור של דברי הרמב"ם הוא ב;שמות רבה"? בפרשתנו, כדברי מפרשים אחרים"?, ששם משווים בין זכירת יציאת מצרים לבין הזכירה של שבת, וכך נאמר שם: הזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר זכור את יום השבת, כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם, שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים.
אך יש להבין: הרי ספר היד החזקה הוא ספר הלכות ואין ענינו לצטט סתם דרשות חז"ל - מהי, איפוא, ההלכה בענין הסיפור ביציאת מצרים הנלמדת מהשוואה זו?
ההסבר לכך הוא"<: בהלכה לגבי זכירת יציאת מצרים מתכוון הרמב"ם
באג שיחות פד
לבאר את ההבדל שבין החובה של זכירת יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן לבין מצות הזכירה במשך השנה כולה:
התוספת במצוה שבליל חמשה עשר בניסן איננה רק בכך שבמשך כל השנה המצוה היא ,,להזכיר יציאת מצרים"?, די בזכירה בלבד, ואילו בט"ו בניסן המצוה היא ,לספר""3 - באריכות כו'3, אלא יש הבדל מהותי לגבי עצם המצוה - הזכירה:
בכל ימות השנה מספיק ,להזכיר יציאת מצרים" - די לזכור שבני ישראל יצאו משעבוד מצרים, אך בליל פסה המצוה היא ,לספר בנסים ונפלאות..." - יש לספר על הנסים והנפלאות שעשה הקדוש-ברוך-הוא בהוציאו את ישראל ממצרים.
ואת זאת לומדים מן ההשוואה
הערות
- 7. פי"ט, זג
- 8. יד איתן לרמב"ם שם.
- 28. ראה עוד ביאור - שיחת יום ב' דחגה"ש תשמ"ה.
- 9. לשון הרמב"ם הל' ק"ש שם.
- 0. ועד"ז הוא לשון הרמב"ם בהמצות בהכותרת דהל' חו"מ ,לספר ביציאת מצרים באותו הלילה" (וכ"ה לשון אדה"ז ריש הל' פסח). ועד"ז במנין המצות בריש ספר היד ובסהמ"צ שם.
- 1. כמ"ש בהגדת מעשה נסים (לבעל חוו"ד) בפתיחה. שבח פסח. סי' מהרי"ד. מלבי"ם פרשתנו יג, ח. וראה מנ"ח שם (וראה הגש"פ (קה"ת) פי' מצוה עלינו לספר כו' (בהוצאות תשל"ג ואילך = ע' טו)).
- 7. וכן משמע דעת אדה"ז שהמצוה בהגדה וסיפור בליל פסח הוא לעיכובא, מדהקשה על תירוץ הרי"ף (הובא באבודרהם) בזה שאין מברכים על סיפור יצי"מ (,שיצא בברכת הקידוש שנזכר בו יצי"מ") ותירוץ הרשב"א - הובא באבודרהם שם - (,להיות כי מספיקה זכירה כל דהו"), כי בליל פסח הרי צ"ל הגדה וסיפור (הובא בהגש"פ (קה"ת) שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.