69
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
הפסוק ,זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" שיש מצות עשה מיוחדת לספר ביציאת מצרים באותו יום שבו ארע הדבר, בנוסף לחובה של זכירת יציאת מצרים בכל השנה":!, הנלמדתצ' מן הפסוק ,,למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"*י, ולכן הוא מביא את ההוכחה*' +,כמו שנאמר זכור את יום השבת" - ששם מדובר על הזכירה ביום זה עצמו".
ולאחר מכן ממשיך הרמב"ם ואומריי ,ומנין שבליל חמשה עשר" - כל מהלימוד מתוך הפסוק ,זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" ניתן היה לחשוב שהמצוה חלה מיד בכניסת החג'? או'? אף מבעוד
יום?, ולכן ממשיך הרמב"ם ומביא את הפסוק ,והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה, בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך" - שחובת ההגדה חלה ,בליל חמשה עשר".
אך אין די בכך, כי [בנוסף לכך שההכרח לגבי השבת עצמה שהזכירה צריכה להיות ביום השבת עצמו נלמד, לכאורה, מן המילה ,לקדשו"? הכתובה לאחר ,זכור את יום השבת"? - ואילו רק זאת היתה כוונת הרמב"ם, היה עליו לצטט'? גם את המילה ,לקדשו"* - הרי בנוסף לכך] אין מובן לפי הסבר זה:
כדי ללמוד מצות עשה מיוחדת זו, לא היה לרמב"ם שום צורך להביא את הלימוד שנאמר ,זכור את היום הזה
הערות
- 13. אבל לא נמנה כמצוה בפ"ע במנין המצות. וראה צל"ח ברכות יב, א (ד"ה מזכירין). מנ"ח שם. ועוד.
- 4. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג.
- 5. ראה טז, ג.
- 6. שהרי לדעת רש"י (פרשתנו עה"פ) למדין מהכתוב זכור את היום הזה ש,מזכירין יצי"מ בבל יום". וראה בהנסמן בהערה הבאה.
- 7. וכן מפרש בגבורות ה' למהר"ל פ"ב.
- 8. ולהעיר מהלשון בגבורות ה' שם, שכתב ,ושם פירושו זכור את יום השבת לקדשו בשבת עצמו כשהשבת נכנס וכך יש לפרש זכור את היום הזה, היינו בכניסת חג המצות יש לזכור את היום". וצע"ק, וראה לקמן הערה 20, 22.
- 9. וכן מוכח לכאורה להגירסא בהרמב"ם (הוצאה הנ"ל): ומנין שבלילה.
- 0. כלשון הרמב"ם הל' שבת רפכ"ט: וצריך לזכרהו בכניסתו. וראה הגהות בני בנימין לרמב"ם הל' חו"מ כאן.
- 1. ואולי י"ל (גם) להיפך, שמהכתוב ,זכור את היום הזה" הי" אפשר לומר, שמקיימו גם ביום ט"ו ניסן, ובפרט שביום היתה היציאה, ולכן הוצרך להוסיף ,,ומנין ש(רק) בליל ט"ו כו'".
- 2. כמו בקידוש היום שכתב הרמב"ם (הלי שבת שם הי"א) יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום .. שמצות זכירה לאמרה כו'.
- 3. ראה רמב"ם הל' שבת רפכ"ט. וראה גבורות ה' שם מה שהקשה בדברי הרמב"ם.
- 4. ולהעיר דזכור את יום השבת גופא, פירשוהו בכ"מ שמצוה לזכרו בכל ימי השבוע (ראה מכילתא, רש"י ורמב"ן עה"פ יתרו שם. ועוד).
- 5. להעיר שברמב"ם (הוצאה הנ"ל) הביא מכת"י ודפוס א' ברמב"ם, שנוספה תיבת ,לקדשו". וראה לעיל הערה 10 הגי' בסהמ"צ גם תיבת ,,לקדשו".
- 6. ועפ"ז מובן הדוחק בפי' האור שמח לרמב"ם שם שכוונת הרמב"ם: כמו שמן התורה לקדש ומדברי סופרים לזכרו על היין וכי לית לי יין מקדש אריפתא, כן הוא כאן מצוה מן התורה לזכור הנסים ולספר אותם ורבנן תקנו על היין וכי לית לי יין אומר ההגדה על הפת כמוש"כ בפרק ח' הי"ב =
- 15. כי לפ"ז הו"ל להעתיק גם תיבת ,לקדשו", שמזה הוא (כל) הלימוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.