62

= לקוטי שלפי החישוב - אשר משום כך ,עכשיו שאין מקדשין על פי הראיה .. אנו סומכין על החשבון" - לפיכך, נדרש גם בעדות החודש, לדעת רבי שמעון, רק הבירור שעל ידי העדות. ולכן, במקרה שאין חשש שמא ישקר -

כבעניננו, כאשר ,אינם נוגעים בדבר"!' - הרי אז גם קרובים כשרים לעדות.

ב. דץ קירבה לגבי גרים

לפי הסבר זה אפשר לתרץ קושיה נוספת שניתן לשאול לפי דעת רבי

שמעון:

ההלכה היא, ש,גרים .. אין להם קורבה אפילו שני אחים .. שנתגיירו מעידים זה לזה, דגר

שנתגייר כקטן שנולד דמי'. ואם כך, אם תמצא לומרי' שבעת יציאת

1 ד"ה החודש שם. - במנ"ח (מצוה ד סק"ג) מביא כמה אופנים שאפ"ל נוגע בדבר (ופסול לעדות קדה"ח). וי"ל שהכוונה בהמאמר, שסתם עדות החודש ,אינם נוגעים בדבר" (מאחר שאין זו עדות ,בדבר הנוגע לחבירו"); אבל באופנים שבמנ"ח שם שכן נוגע בדבר, קרובים פסולים (אף לדעת ר"ש). ודוחק. - וי"ל (עכ"פ בחלק מהאופנים הנ"ל?) דכיון שעיקר העדות בנוגע לראית הלבנה אין דינם משתנה עי"ז שלאח"ז יהיו נוגעים בדבר ע"ד דעדות גטין וקידושין א"צ דרישה וחקירה אע"פ שאח"כ יבוא לדיני נפשות (ב"י בבד"ה חו"מ ס"ל. ועוד). ואכ"מ.

2) טושו"ע חו"מ שם סי"א. מיבמות כב, א. רמב"ם הל' עדות פי"ג ה"ב.

3) כהסוגיא דיבמות (מו, א"ב) ובכ"מ - בנוגע למ"ת וההתחלה ביצי"מ. - ואין להקשות מירושתם. א"י מאברהם, מענין כהנים ולוים וחלוקה לשבטים בכלל - שהרי כ"ז הי' ע"פ הדבור

מצריםי' נחשבו ישראל לגרים"', אין מובן: מהי ההוכחה מכך ש,עדות זו תהא כשרה בכם" לענין קרובים לאחר מתן תורה, והרי הדברים נאמרו למשה ואהרן, שחל עליהם דין של גרים%'?

אך לפי האמור לעיל אפשר לומר:

מפורש. והאמירה שישובו לאהליהם - ה"ז דבור שקידושין הקודמין בתוקפן.

4) ולפני זה - באמירת החודש גו'. כדמשמע מהמדרש (הובא בפרש"י ר"פ בראשית) דהחודש גו' היא מצוה ראשנה שנצטוו בה ישראל. שהכוונה בזה שהיא מצוה ראשונה שנתנה להם לא בתור ב"נ, כ"א בתור ישראל. משא"כ גדה"נ ומילה. - וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 7.

5 וגם לדעת ר' יהושע (יבמות שם) שהיתה טבילה (לפני מ"ת), הרי אז (בעת יצי"מ) נפקי מתורת ערל ע"י המילה* (והנשים ע"י טבילה) - תו"י שם ד"ה ורבי יהושע. וראה תו"י שם (לתוסי סד"ה כי פליגי) - דלרע"ק צ"ל שטבלו ביצי"מ דאל"כ איך אכלו הפסח. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 130 הערה 26. - ולהעיר מנבואת יחזקאל (קאפ' (=פרק) טז) שיצי"מ היא לידת עם ישראל.

6 אבל עיין גו"א ויגש (מו, י), שב שמעתתא בהקדמה, בית האוצר (להר"י ענגל) כלל א' אות כב, וכלי חמדה עה"ת פ' ויגש - שבגירות דמ"ת לא אמרינן דכקטן שנולד דמי. וראה גם צפע"נ לסנהדרין פב, א (גם לענין משה ואהרן.

ולהמבואר בפנים צ"ל דהדוגמא (שו"ע חו"מ שם ס"י) ,ואפי' משה ואהרן אינם כשרים להעיד זה לזה" - אין הכוונה בזה למשה ואהרן ממש שלא היו כשרים להעיד זל"ז, כ"א שאפילו אנשים נאמנים כמשה ואהרן אינם כשרים להעיד זל"ז. ולכאורה על כרחך צריך לפרש כן בגמ' (ב"ב קנט, א) ,משה ואהרן לחותנם כו'", שהרי חותן משה בודאי הי' גר (זבחים קטז, א. רש"י ר"פ יתרו. ועוד) ומותר להעיד לו. ועצ"ע.