60

ולא פרעה ועבדיו וכדומה. כמפורש בפסוק, שמשה דיבר אל פרעה ואל החרטומים אשר היו אמורים להוכיח בלהטיהם שבעת מעשה שגם הם מסוגלים לעשות זאת וכן ,כל עבדיך אלה""י,

אך האמור לעיל, שבלתי אפשרי לכוון את נקודת הזמן הזו אמורה לגבי פרעה וכל מצרים, אך יש יוצא מן הכלל אחד, והם אצטגניני פרעה - חוזים במזלות וכוכבים, הרואים בכלל את האמת'*, ופרעה התחשב בהם ופעל בהתאם להוראותיהם%',

וביכולתם להבחין ברגע של פעולת ה*, אלא קיים החשש ,שמא יטעו".

ח. בחצות - רק הקדושברוך-הוא 'כול לכוון בדיוק

ויש לומר, שבאמרו ,אבל הקדושברוך-הוא יודע עתיו ורגעיו אמר בחצות", מתכוין רש"י לרמוז לפירוש קודם שלו:

על ,ויכל אלקים ביום השביעי"?י מביא רש"י את מאמר רבי שמעון ,הקדוש-ברוך-הוא שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה".

משמעות הדברים היא: בשר ודם

בא א שיחות 07

יכול לדייק, אם כי במאמץ רב, אפילו ברגע אחד. אך גם לרגע יש שיעור - ,אחד מחמשת... רגע כמימריה"**, הבעת שלוש אותיות.

אך ב,חוט השערה" הכוונה היא לנקודה הקטנה ביותר של הזמן שאדם אינו מסוגל להגדירה ולחלקה - אפילו אצטגנינין ובלעם* אשר יכולים להבחין ברגע של פעולת ה'*, אלא רק הקדוש-ברוך-הוא אשר ,יודע עתיו ורגעיו" יכול להבחין בכך.

ולכך רומז רש"י בפרשתנו באמרו ,אבל הקדוש-ברוך-הוא יודע עתיו ורגעיו אמר בחצות":

במילה ,בחצות" אין הכוונה סתם לרגע של חצות אשר גם אדם יכול לכוון אליו, אם כי במאמץ רב, וכלשון ה,אבן עזרא"'*: ,,בטורח גדול בכלים גדולים של נחושת", אלא הכוונה היא