56
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. שאלות נוספות על דברי רש"י כן יש להבין: א) במה קרוב יותר פירושו הראשון של רש"י ל,פשוטו" מאשר הפירוש
השני, אשר רש"י מגדיר אותו כ,דרש"ל
אין לומר, שלפי פשוטו ,אין חצות שם דבר של חצי" [כפי שניתן היה, לכאורה, להבין את דברי רש"י ,זהו פשוטו לישבו על אופניו שאין חצות שם דבר של חצי", כי ,אין חצות דבר של חצי" היא הסיבה ל,זהו פשוטו"] - שהרי המילה ,חצות" מופיעה פעמיים במקרא*', ובשני המקומות ,,חצות" הוא ,שם דבר של חצי""ו,
ומוכרחים לומר, שבאמרו הו פשוטו .. שאין חצות שם דבר של חצי" מתכוון רש"י לומר, שכדי ,לישבו על
אופניו" לפי פשוטו, צריך לחדש ולומר, שבעניננו'? ,אין חצות שם דבר של חצי".
וכיון שבמקום שנאמר ,חצות" זהו ,שם דבר של חצי", מדוע נאמר, ש,פשוטו" של ,כחצות" כאן איננו שם דבר של חצי, אלא ,כהחלק הלילה" אשר אין לו הוכחה במקרא, והפירוש המסביר שהכוונה היא ,סמוך לחצות" הוא ,דרש" בלבד!??
ולמרות שלפי זה צריך לומר, שמשה אמר ,כחצות" כדי למנוע ,שמא יטעו...", הרי, לכאורה, יש לחשש זה מקום בדרך הפשט.
ב) מהי כוונת רש"י באמרו בפירושו השני ,שמא יטעו... ויאמרו משה בדאי הוא" - מדוע יקבל משה את החשש של שמא בודאות רבה כל כך (ובמילא כאשר כל הבכורות ימותו לפי חישוביהם של אצטגניני פרעה ,סמוך לחצות" ולא בדיוק בחצות, יאמרו ש,משה בדאי הוא"), עד כדי כך שהוא משנה עקב זאת את הביטוי בחצות ואומר כחצות?!
ג) בסוף דברי רש"י ,אבל הקדושברוך-הוא יודע עתיו ורגעיוי? אמר בחצות", אין מובן:
כאמור מספר פעמים, גם כאשר מביא רש"י מדרשי חז"ל, הוא מצטט
הערות
- 1. וראה ש"ך על התורה כאן, שהיציאה (,אני יוצא") היתה ,כחצות" והמכה (,וה' הכה") ,בחצי הלילה".
- 8. תהלים קיט, סב. איוב לד, כ. וראה חדא"ג מהרש"א ברכות שם.
- 3. ולהעיר גם מלשון רש"י לך שם - ,לחצות לילה של מצרים", המורה ג"כ ש,חצות" הוא ,שם דבר של חצי". אלא שאפשר לחלק בין לשון מקרא ללשון רש"י.
- 9. ולהעיר, שבאיוב שם פירש"י דקאי על חצות לילה דמצרים.
- 0. להעיר (יתירה מזו) מפירוש הרא"ם בפרשתנו (יא, ב) במ"ש רש"י ,אין נא אלא לשון בקשה", דהיינו ,אין נא האמור פה אלא כו'", והביא כמה ראיות לדבריו.
- 6. בא א שיחות -
- 1. כקושיית הלבוש.
- 2. וע"ד מ"ש רש"י לקמן (פסוק ח) שחלק משה כבוד למלכות, ומשום זה הי' דיבורו באופן המתאים. וראה דברי דוד (ועוד) כאן, שמשה שינה מדברי הקב"ה ע"ד מה ששינה הכתוב מפני השלום (פרש"י וירא יח, יג).
- 3. ראה בחיי כאן. שפ"ח כאן. ועוד. ולהעיר מנתיבות עולם (למהר"ל) נתיב האמת פ"ב.
- 4. ראה ג"כ פרש"י בראשית ב, ב. וראה לקמן סעיף ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.