55

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

3 לקוטי המשמעות של ,כ"ף" היא ,כאשר": ,כחצות הלילה" - ,כאשר יחלק הלילה"'', בדיוק בחצי הלילה. ויוצא, שאין כאן ספק. ב) המשמעות של ,כחצות" היא אכן ,,כמו כבחצות הלילה .. דמשמע סמוך לו", ומשה אמר כך ,שמא יטעו...", ואילו הקדוש ברוך הוא אכן אמר ,בחצות" - את הזמן המדוייק.

ב. מהי ההוכחה של רש"י שמדובר כאן על ספקז

אך יש להבין:

מדוע מוכרחים לומר, שכאשר ה,כ"ף" של ,כחצות" היא ,כ"ף השיעור" אז ,יחוייב שיהיה הדבר

מסופק""? הרי אפשר לומר, שנאמר ,כחצות" לא משום הספק שבדבר, אלא משום שאכן היה זה ,,סמוך לחצות":ו?

ובמיוחד, כפי ששואל בעל ה,לבוש": גם כאשר אדם מתבטא ב',כ"ף השיעור" אין בכוונתו לומר שזהו דוקא ,דבר מסופק". אלא שהוא ,לא חש" לומר את המספר המדוייק, ולכן הוא מציין באופן כללי, שזה סמוך למספר מעוגל.

הטעם הפשוט לכך שאי אפשר לומר זאת' הוא שבהמשך נאמך*"' ,ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור..." -

שמכת בכורות ארעה בדיוק ,בחצי הלילה" ולא ,,סמוך לחצות".

אך אין סביר לומר שזוהי הסיבה שבגללה מוכרח רש"י כאן להסביר אחרת, שהרי אם ההוכחה של רש"י היא רק מפסוק מאוחר יותר ,ויהי בחצי הלילה", צריך היה רש"י לצטט פסוק זה בפירושו כאן,

כפי שהוסבר מספר פעמים שרש"י בפירושו על התורה אינו מסתמך על פסוק אשר בן החמש לא למד אותו עדיין.

ובמיוחד כאשר לפני כן, על הפסוק בפרשת לך לך'' ,ויחלק עליהם לילה" מצטט רש"י ממדרש אגדה*' ,שנחלק הלילה .. וחציו השני נשמר .. לחצות לילה של מצרים". כלומר, ש,חצות לילה של מצרים" אינו דוקא הרגע של חצות הלילה, אלא ,חציו השני" באופן בלליז'.

ובודאי צריך היה רש"י לצטט כאן את הפסוק ,ויהי בחצי הלילה...".

וכיון שרש"י אינו מצטט פסוק זה, ואומר על פירושו הראשון ,זהו פשוטו לישבו על אופניו" מובן, שמ,פשוטו" של פסוק זה, כשלעצמו, מוכרחים לבאר ,,כהחלק הלילה".

הערות

  1. 1. ראה גם רשב"ם כאן.
  2. 2. להעיר מלשון הכתוב (וירא יט, טו) ,וכמו השחר עלה".
  3. 3. ראה גם בחיי כאן. ועוד.
  4. 4. פרשתנו יב, כט.
  5. 5. בא א
  6. 6. שיחות
  7. 5. יד, טו.
  8. 6. תיב"ע שם. ב"ר פמ"ג, ג. ועוד.
  9. 7. ולהעיר, שהראב"ע כאן פירש שזהו ,כחצות הלילה", בחציו השני, וכן מפרש מ"ש לקמן ,,בחצי הלילה". ובזהר פרשתנו לז, ב (ופי' עץ הדעת טוב כאן) שזהו ההפרש בין ,בחצות" (שפירושו ,כמפלג") ל,,בחצי" (כפירושו ,בפלגות בתראה").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.