55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. שני הפירושים של רש"י על ,בחצות הלילה"
על הפסוק' ,כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" מביא רש"י שני פירושים למילים ,כחצות הלילה":
א) ,פשוטו לישבו על אופניו" הוא, שהמשמעות של ,כחצות הלילה" היא ,כהחלק הלילה", ולפי פירוש זה ,אין חצות שם דבר של חצי" - חצי לילה, אלא זוהי פעולה? (ורש"י מביא לכך מספר דוגמאות).
ב) ,ורבותינו דרשוי כמו כבחצותי הלילה, ואמרו שאמר משה כחצות דמשמע סמוך לו שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא": משמעות המילה ,חצות" כאן היא ,שם דבר של חצי" - חצי הלילה, אך משה אמר ,בחצות" - ,סמוך לו", ולא ,,בחצות" (בדיוק), משום חששו ,שמא יטעו... ויאמרו משה בדאי הוא". ולאחר מכן מסיים רש"י (לפי מספר נוסחאות") ואומר: ,אבל הקדוש-
ברוך-הוא יודע עתיו ורגעיו, אמר בחצות".
ה,מזרחי" ומפרשים נוספים מסבירים, שהקושי בפסוק, אשר אותו רוצה רש"י לתרץ עלזידי שני הפירושים הוא בדומה לקושי הגמרא% - ,מי איכא ספיקא קמי שמיא" (=וכי יש ספק אצל הקדוש-ברוך-הוא)?:
אם נאמר ש,חצות" הוא ,שם דבר של חצי", יוצא שה,כ"ף" של ,כחצות" היא = ,כ"ף השיעור", כבדוגמאות שמביא רש"י: כעשרת הימים?, כאיפה שעוריםי. כלומר, במשוער, בערך, קרוב לזמן חצות. ויוצא, ש,הדבר מסופק", ואין יודעים בדיוק את הזמן שבו יתרחש הדבר - והרי כך אי אפשר לומר כלפי הקדוש-ברוך-הואל'.
על כך מביא רש"י שני פירושים: א) המשמעות של ,כחצות הלילה" היא ,בהחלק הלילה". = ולגבי פעולה
הערות
- 1. שיחות 61
- 1. פרשתנו יא, ד.
- 2. ראה ראב"ע וגו"א כאן (באר הגולה באר השלישי סמוך לסופו). רא"ם, דקדוקי רש"י (ועוד) כאן.
- 3. ברכות ג, ב ואילך.
- 4. כ"ה בדפוסים שלפנינו, אבל בדפוס ראשון ושני ובכמה כת"י רש"י שתח"י - ,בחצי", והוא לשון הכתוב לקמן יב, כט (וראה לקמן סעיף ב).
- 65. כ"ה בדפוס שני ועוד (אבל בדפוס ראשון
- 7. ובכמה כת"י רש"י שתח"י ליתא). וראה ברכות ותוד"ה ואתא שם. - הל' ,יודע עתיו ורגעיו" נמצא בפסיקתא דר"כ פ' ויהי בחצי הלילה. וראה גם מכילתא על הפסוק ויהי בחצי הלילה. פס"ר פ' ויהי בחצי הלילה. יל"ש פרשתנו רמז קפו. ועוד. וראה לקמן הערה 52.
- 66. ברכות שם.
- 7. שמואל א כה, לח.
- 8. רות ב, יז.
- 9. לשון הרא"ם כאן.
- 0. ועד"ז אין לומר ע"ד הפשט שהכ"ף הוא כ' הדמיון (כדעת רב אשי בברכות שם), כמ"ש הרא"ם שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.