46
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
52 לקוטי ואדרבה, הדבר צריך היה להיות לפני כן, מיד כאשר ,וישמע'? אלקים את נאקתם ויזכור אלקים את בריתו" - כאשר משה היה עדיין במדין, ואז לא היה כלל ,,תכבד'? העבודה"*.
מכך מובן, שהשלימות של ,ואזכור... והוצאתי... " יכלה להתבצע רק לאחר שבני ישראל עברו את קושי השעבוד כולו, עד לאופן של ,תכבד העבודה".
ד. ג(לות מצרים - התבטלות ישראל כהכנה למתן תורה
אחד ההסברים לכך הוא:
גלות מצרים היוותה הכנה והקדמה למתן תורה<. אחד הענינים שחודשו במתן תורה הוא המצוה - מלשון צוותה וחיבור* - קיום המצוות רק משום? שזהו רצון ה', ועלדידי הציות לציווי ה' נוצר צוותא וחיבור בין האדם המבצע לבין, כביכול, הקדוש-ברוך-הוא מצווה המצוות.
וזאת לא רק לגבי המצוות מן הסוג של חוקים, שאין להן כלל הסבר ואין אפשרות לערב בקיום המצוה הגיון או
וארא ג
הרגשה של מציאות עצמאית, אלא גם לגבי המשפטים, אשר ,אילו לא נאמרו היה כדאי לאמרן"*, אשר גם אותם אין צריך לקיים משום שההגיון מחייב כך, אלא משום שכך גזר הקדוש-ברוך-הוא.
וכך גם לגבי לימוד התורה: אמנם תוכן התורה מובן ונתפס בשכלו של האדם"?, אך למרות זאת אין זה שכל אנושי ח"ו אלא זוהי תורת ה', חכמתו יתברך הנעלית מן הנבראים. אלא שהיא ,נסעה וירדה"* למטה, כך שגם שכלו של הנברא יוכל להבין זאת.
ולכן יש צורך בהכנה של ,ברכו בתורה תחילה"יי, לפני לימוד התורה יש הכרח בהתבטלות כלפי נותן התורה?י, כי דוקא על"ידי ההתבטלות יכול שכלו של הנברא ,,לתפוס" באמת את התורה, אשר היא חכמתו של הקדוש-ברוךהוא'י.
ולפיכך, כדי שישראל יהיו מוכנים לקבלת התורה, כדי שיהיו ,כלים" ראויים ל,קבלת" תורה ומצוות, היה עליהם לעבור לפני כן את היסורים של גלות מצרים, כולל את קושי השעבוד, אשר הם גרמו לישראל להתבטלות מציאותם.
כפי שרואים במציאות, שאדם
הערות
- 22. שמות ב, כד.
- 3. שם, ט.
- 4. ראה כלי יקר ס"פ שמות. ועוד. תו"א פרשתנו ד"ה וידבר אלקים.
- 5. תו"א מט, א. עד, סע"א ואילך. ובכ"מ.
- 6. לקו"ת בחוקותי מה, ג. ובכ"מ.
- 7. משא"כ מצות האבות דלפני מ"ת, כדלקמן סעיף ח.
- 7. שיחות
- 8. רש"י אחרי יח, ד (מתו"כ שם. יומא סז, ב). 9 עיין תניא רפ"ה.
- 0. תניא פ"ד.
- 1. נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
- 2. ראה ב"ח לטאו"ח סמ"ז. ובכ"מ. 3 ראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 352 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.