33

הפסוק, אשר בדרך הפשט מובן שרק אש - ולא פטיש או סלע - נחלקת לניצוצות.

פירוש הדברים הוא, כמשמעות הפשוטה של לשון רש"י: .הלא כה דברי כאש [דברי תורה מושווים לאש] נאם ה' וכפטיש (מושווה לפטיש אשר) יפוצץ סלע (וכשם שהפטיש מנפץ את הסלע. לרסיסים רבים, כך ה;,אש" שמדובר עליה כאן - דברי התורה) מתחלק לכמה ניצוצות"*.

והסיבה לכך שרש"י משנה כאן מדבריו בפירושו בפרשת וישלח, ששם הוא משתמש במשל ,כפטיש יפוצץ סלע" כשלעצמו, כדלעיל - היא משום שכאן יש חידוש לגבי אופן הקשר והיחס שבין ,מדרשו" לבין ,פשוטו", שהמשל המתאים לכך הוא דוקא הפרדות הא₪ לניצוצות, כדלהלן.

ט. לפי הפשט יש צורך בדרשה

משמעות דברי רש"י ,לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו... והדרשה תדרש" אינה כפי שנראה במבט שטחי, שרש"י מתכוון לומר שהדרש הוא ביאור אמיתי לתורה (- לפי דרך הדרש) - שאם כך, מהו החידוש?! - אלא משמעות דבריו היא: ,פשוטו" של מקרא כאן מחייב את ,והדרשה תדרש".

9) להעיר מעצמות יוסף לקידושין שם (בפי' מחז"ל ,אם ברזל הוא מתפוצץ") שפי' התיבות ,בפטיש יפוצץ סלע" ג"כ בדרך זו, שהן משל על אופן פעולת ה,דברי כאש". ע"ש.

כלומר, בדומה לדברי רש"י במספר מקומות'* ש,אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", אך בהבדל חשוב: במקומות הללו, אי אפשר כלל ליישב את המקרא לפי דרך הפשט, ולכן ,,אין המקרא הזה אומר אלא דרשני": הפירוש העיקריוי של המקרא הוא לפי הדרש.

אבל בפסוקנו מחדש רש"י אופן חדש של פירוש המקרא, שלא היה עד כה, שלמרות שיש למקרא פירוש בדרך הפשט, ויותר מכך - פירוש זה הוא העיקרי והראשון, כיון שדוקא הוא מיישב את ,המקרא דבר דבור על אופניו", בכל זאת מחייב הפשט עצמו ש,והדרשה תדרש" - הכרחי לפרש גם לפי הדרש. כלומר, שהפשט עצמו מחייב שהפסוק כולל בתוכו הן את הפירוש הפשוט והן את הפירוש של ,והדרשה תדרש".

ומסיבה זו מצטט רש"י את המדרש, למרות ש,אין המדרש מתיישב אחר המקרא". כי במקרה זה נשאר רש"י גם לפי המסקנה עם המדרש, וכאמור לעיל = ,והדרשה תדרש".

0 דברי המשפט - צורך הפשט

ההסבר לכך הוא:

במקומות האחרים שבהם אומר רש"י ,יש מדרשי אגדה רבים" וכדומה -