32

6> לקוטי אך במקומות אלו מובן מדוע מביאה הגמרא גם את תחלת הפסוק", כי הסיבה לכך ש,משכהו לבית המדרש" מביאה לידי ,,אם ברזל הוא מתפוצץ" היא, כפי שרש"י מפרש שם, <שהתורה* כאש נמשלה המפעפע את הברזל", ולכן חשוב והכרחי לדעת שם שדברי התורה מושווים לאש - ,הלא כה דברי כאש".

אך בעניננו, לכאורה, אין חשיבות כלל לתחילת הפסוק.

זל רש" על ,ויקרא לו..."

התמיהות שהוזכרו לעיל (בסעיפים ה"ו) נעשות אף קשות יותר, כאשר משווים פירוש רש"י זה עם פירוש קודם שלו, בפרשת וישלח5:

על הפסוק ,ויקרא לו א"ל אלקי ישראל" מביא רש"י שני פירושים - האחד בדרך הפשט, ופירוש נוסף אשר ,רבותינו דרשו" - ומסיים: ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי.

כאן מדייק רש"י ואומר את הענין בצורה ברורה ופשוטה: (א) הוא מסיים ואומר ,מתחלקים לכמה טעמים"', לגבי ,,דברי תורה". מכך לומדים,

וארא א

שהמשמעות של המשל ,כפטיש יפוצץ סלע" היא כפשוטו, שהפטיש מנפץ את הסלע לחלקים רבים, ולכן אין רש"י צריך לפרש זאת. ב) רש"י אינו מצטט את תחילת הפסוק ,הלא כה דברי כאש נאם ה'", אלא רק את המילים ,כפטיש יפוצץ סלע".

ולפי זה תמוה עוד יותר לגבי פירוש רש"י בפרשתנו - מדוע משנה רש"י מפירושו בפ' וישלח: א) הוא אומר ,מתחלק לכמה ניצוצות", כלומר, רש"י עדיין ממשיך לעסוק במשללי, ולפי ניסוח זה לא ברור מהו הדבר המתחלק. ב) הוא מוסיף את תחלת הפסוק ,הלא כה דברי כאש נאם ה'".

ח. התורה - כאש הנחלקת לניצוצות

ההסבר לכך הוא: ששינוי אחד מתרץ את זולתו:

על ידי שני השינויים בפירושו כאן לעומת פירושו בפרשת וישלח - (א) הוספת תחילת הפסוק ,הלא כה דברי כאש", ו(ב) הדיוק .מתחלק לכמה ניצוצות" - מבהיר רש"י את כוונתו, שהמילה ,,מתחלק" מוסבת לפי פירוש רש"י זה על המילה ,אש" שבתחילת