28

4 לקוטי ,וידבר אלקים אל משה" מהווה המשך לפרשה הקודמת, ואילו מחצית השניה של הפסוק, המילים ,ויאמר אליו אני ה'" פותחות ענין חדש ומהוות התחלה של האמירה המופיעה לאחר מכן

,וארא..." - הרי] מיד לאחר שאלת משה ,למה הרעותה..." כתובה תשובתו של

הקדוש-ברוך-הוא .אתה תראה...". מדוע, אפוא, תפריד התורה רק ארבע מילים - ,וידבר אלקים אל משה" - מהתשובה הקודמת, ותכתוב אותן בפרשה (ופרטיה) נפרדת?*'

לפיכך מביא רש"י את הפירוש של ,רבותינו", שלפיו מהווים הפסוקים ,וארא... וגם הקמותי..." המשך ל,וידבר אלקים אל משה" - אלה הם דברי המשפט שאמר הקב"ה למשה ,על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה".

ד. רש"י מצטט את המדרש, אך א'נו מקבלו בפשט

אך לכשנדייק נראה שאין לבאר כך.

וארא א

כיון שרש"י אומר בבהירות .ואי המדרש מתיישב אחר המקרא מפני כמה דברים". כלומר, שהקשיים בפירוש זה הם רבים וגדולים כל כך, עד כדי כך שאי אפשר כלל לקבלו בדרך הפשט, למרות שהוא מתרץ שאלה, או מספר שאלות, המתעוררות על הפסוק.

ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררות - מדוע בכל זאת מצטט רש"י, ובהרחבה, את הפירוש של ,רבותינו", בעוד שאין הוא מקבלו?

כי אף במקומות שבהם רוצה רש"י לציין שבמדרש יש פירוש המתרץ קושיה המתעוררת על פשוטו של מקרא, אך רש"י אינו מקבל פירוש זה בדרך הפשט - הרי דרכו של רש"י לומר בקצרה ,יש מדרשי אגדה רבים" וכדומה, כפי שמוצאים בפירוש רש"י במקומות רבים"י. אך הוא איננו מצטט את המדרש.

ה ,מתחלק לכמה נניצוצות"

דברי רש"י בסיום פירושו שהובא לעיל - ,והדרשה תדרש, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, מתחלק לכמה ניצוצות" דורשים הסבר:

על המילים ,מתחלק לכמה ניצוצות" יש דיון בין המפרשים, מהו הדבר אשר ,מתחלק":

לפי פירוש אחדל!, אמורים הדברים