24

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ש,אין להם מנוחה .. ילכו מחיל אל חיל", שזהו היפך מקבלת עול, אשר בה אין צריכים לחול שינויים'?.

הרמז בכך הוא, שהסיום והשלימות של ה,מסכת" - העבודה הרוחנית = של קבלת עול הוא דוקא כאשר היא חודרת גם לשכל האדם, ואף לשכל כפי שהוא בשלימותו, הבנת התורה. כאשר כל עניניו כתלמיד חכם הם חלק ממסכת ברכות, חדורים ברכות ה', כביטוי של קבלת עול עצמו.

.בניך" - לימוד התורה מתוך התבטלות

איחוד זה בין קבלת עול - המבטא את המעלה העצמית של היהודי כבנו של הקדוש-ברוך-הוא, כדלעיל בסעיף ג' - עם המעלות הגלויות (שכל ומדות וכדומה), נרמז גם במאמר שבסיום המסכת עצמו - ,וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך":

פסוק זה כולל שני ענינים: (א) ,וכל בניך למודי ה'" - משמעות המילה .בניך" כאן היא כפשוטהי:. (ב) ,ורב שלום בניך" - על המילה ,בניך" כאן אומרת הגמרא ,אל תקרי בניך אלא בוניך", תלמידי חכמים הבונים את העולם הם ,מרבים שלום בעולם".

הסיבה בפשטות, לכך שהגמרא מצטטת את תחילת הפסוק היא רק כדי

להוכיח (א) שהפסוק מדבר אודות ,לימודי ה'" - תלמידי חכמיםי, (ב) את המילה ,בניך" בפעם השניה דורשים ,אל תקרי בניך אלא בוניך", משום שכבר נאמר לפני כן ,בניך":.

ביתר עמקות ניתן לומר, שהמילים ,וכל בניך למודי ה'" מהוות גם הסבר למדרש ,אל תקרי בניך אלא בוניך":

ידוע'?, שאכן הלימוד של ,אל תקרי .. אלא .." אינו שולל את המשמעות הרגילה של ,תקרי", אלא מהוות תוספת לו. כך בעניננו, גם לאחר הלימוד ,אל תקרי בניך אלא בוניך" נשארת גם המשמעות של ,בניך" כפשוטה.

משמעות הדברים בעבודת האדם היא: תלמידי חכמים הם ,בוניך" - ,מרבים שלום בעולם", רק כאשר הם לומדים באופן של ,,בן" - ,בניך", והרי מעלת הבן היא בעיקר של בן קטן, כאשר הלימוד הוא מתוך קטנות< והתבטלות??.

הערות

  1. 3. תו"א ויקהל פט, ד. ולהעיר מתו"א (מד, א) - שענין ההודאה הוא בחי' דומם.
  2. 4. שהרי הלימוד הוא מי,בניך" הב', כדלקמן.
  3. 3. שמות ג שיחות ₪
  4. 5. ראה רד"ק ומצודות עה"פ.
  5. 6. וא"כ הול"ל .ורב שלומם" (של"ה חלק תושבע"פ תג, ב. עץ יוסף לע"י ברכות שם).
  6. 7. ראה ס' הליכות אלי ס"ג. ועיין מו"נ ח"ג פמ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג תשובה אלף סח (תרמ"ג). אנצקלופדיא תלמודית ח"ב מע' אל תקרי.
  7. 8. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 42 ואילך. וע"ש, שי"ל שזהו הטעם אשר: (א) לימוד התורה ישנו (ומה"ת) גם בקטן. (ב) הציווי על לימוד התורה לגדולים נכלל בהציווי +ושננתם לבניך". וראה שם (סעיף ז) הפירוש במאמר המשנה (אבות פ"ד מ"כ) ,הלומד (תורה) ילד כו'".
  8. 9. ובזה יובן מה שמביא (בברכות שם) ראי' מהכתוב (תהלים קיט, קסה) ,שלום רב לאוהבי

מצוטט ב־7 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"א ע' 24
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. לקו"ש חכ"א ע' 24
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 24
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 24
  5. תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"א ע' 24
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"א ע' 24
  7. תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א לקו"ש חכ"א ע' 24

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.