14

המצרים צריכים להתבע על הרכוש, לא רק לתתו

בנקודה זו מוסיפה הגמרא עד כמה נשללה טענת אברהם - בכך שמביאה את הפירוש בקשר עם הפסוק ,,דבר נא באזני העם וישאלו גו'":

אפילו היו נותנים המצרים לבני ישראל בצאתם ממצרים כלי כסף וכלי זהב כו' ובספר פנים יפות, עדיין יש מקום לומר, שלא ניכר באופן גלוי כיצד נתינה זו באה בתור שכר עבודה; תיתכן סברא שאין מדובר בשכר עבודה, אלא בסתם נתינת מתנות'*. או, על מנת שבני ישראל לא יצאו ממצרים בעירום ובחוסר כל''.

ולכן, כדי לוודא לגמרי את הענין של ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול קיים בהם" (שיידעו באופן ברור שזה שכר עבודה), = ציוה הקדוש-ברוך-הוא שדוקא העובדים עצמם (באופן של ,וענו") יבקשו וידרשו - ובאופן שדרישתם תתמלא - מהמצרים את ה,רכוש גדול", שזה מראה בגלוי כי הרכוש מגיע להם.

ועל פי זה יובנו השינויים בלשון הגמרא (לגבי לשון המדרש) - האומרת ,שלא יאמר (ולא הלשון ,פתחון פה"5) אותו צדיק" (ולא ,אברהם אבינו"):

גם אילו היו המצרים נותנים מעצמם את הרכוש גדול לבני ישראלי:, היה הדבר הוכחה שה,רכוש גדול" שייך לבני ישראל והמכוון בו הוא טובת ישראל; ובמילא אין כאן ,פתחון פה" (באופן כללי, עלדידי אחר ,הפותח" הפה סתום, האפשרי, רק אם המצרים לא היו נותנים כלל, שאז היו גורמים לומר -) אשר ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם";

אין זאת אלא ,שלא יאמר אותו צדיק": מצד שלימות הצדק והיושר של אברהם אבינו יש מקום לומר, כי מכיון שבני ישראל עברו כזה שעבוד קשה ועינוי במצרים (,ועבדום וענו") - מגיע להם ששכרם ישולם ב,רכוש גדול" בו יהיה ניכר בגלוי היותו שכר על עבודתם (אשר דוקא אז מתקים בשלימות ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול קיים בהם").

דבר זה נפעל, כנ"ל, עלדידי ,דבר נא באזני העם וישאלו...".