13
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי ישראלי, כלומר, משלמים בכך את שכר העבודה?.
זהו איפוא ההסבר בדברי המדרש, אשר דוקא בכך שהקדוש-ברוך-הוא אמר ,ונתתי את חן העם הזה גו'" - הובטח ,,שלא יהא פתחון פה לאברהם אבינו לומר ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם":
עצם הבטחת הקדוש-ברוך-הוא ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (שלא נאמר בה במפורש מהו כוונתה ותכליתה) - יכולה להתמלא גם באופן שניכר בה (בעיקר) צד העונש למצרים, ולא צד השכר והתגמול עבור העבודה והעינוי של בני ישראל;
אבל, אז נשאר עדיין מקום של ,פתחון פה לאברהם אבינו": אברהם, ה,אב" של עם ישראל, דורש שהמכוון של הרכוש גדול יהיה (בעיקר) לטובת ושראל, כענץ של שכר עבור ה/,ועבדום" (ודוקא אז מהוה הדבר עבורם ,תנחומין" על הגלות המר במצרים?.
בכך מובן מדוע ה,פתחון פה" של
שמות גב
אברהם (אשר ,ואחרי כן... לא קיים בהם") קשור להקדמה ,ועבדום וענו אותם קיים בהם" - משום שזהו היסוד של ה,פתחון פה" בנוגע לרכוש גדול: מכיון אשר ,ועבדום וענו אותם קיים בהם" - בני ישראל סבלו מעבודה קשה ועינוי, זה מחייב שגם ה,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (יהיה באופן של) קיים בהם" (ולכן תוספת ההדגשה ,(קיים) בהם", לא ,קיים" סתם); שבני ישראל ירגישו כי ה,רכוש גדול" הוא מלכתחלה הבטחה להם (ובשבילם) - כשכר ותגמול עבור העבודה והעינוי.
ובכדי להיענות לטענה זו, וידא הקדוש-ברוך-הוא שהרכוש גדול יגיע לבני ישראל באופן שהמצרים יתנו אותו ובחן, ברצונם הטוב ובספר פנים יפות - ,ונתתי את חן העם...", שזה מדגיש אשר ה,רכוש גדול" קשור עם ,ועבדום וענו אותם", כנ"ליי.
הערות
- 7. במתנה גמורה וחלוטה (לא - השאלה) כמ"ש ברשב"ם (פרשתנו שם, כב. בא יא, ב. יב, לו), בחיי בשם הר"ח, חזקוני וכלי יקר שמות שם. ובכ"מ.
- 8. ויתרה מזו: אם היו בנ"י לוקחים את הרכוש מהמצרים בעל כרחם או גם שלא בידיעתם, כנ"ל, לא רק שבנ"י לא היו מרגישים בזה התשלום על העבודה, כ"א שהיו יראים שהמצרים יחזרו ליטול מהם כו'.
- 9. ראה גם כלי יקר בא יא, ב.
- 4. שיחות
- 0. ועוד ענין בזה: כמדובר כמ"פ (ראה בארוכה הדרן הא' על מס' פסחים (נדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים הוצאות תשמ"ץ (ושלאח"ז) ע' תנט ואילך). הדרן על מס' אבות (לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 421 ואילך. ביאורים לפרקי אבות (קה"ת) בסופו)) בכל הענינים דתומ"צ ושכרם יש בהם גדרים שמצד הנותן (הקב"ה) וגדרים מצד המקבל (ישראל). ועד"ז י"ל בהענין ד,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול": דמצד ה,נותן" (הקב"ה) נוגע בעיקר ה,בפועל" - שהמצרים יענשו ושבנ"י יקבלו שכר ופעולה, ובמילא אינו נוגע כיצד נרגש זה אצל בנ"י; משא"כ מצד גדר ה,מקבל" (ישראל, שנרגש באברהם אבינו), נוגע שגם אצל בנ"י יורגש שנותנים להם שכר עבודה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.