12

כעונש למצרים (כדלקמן) והן כתשלום שכר לבני ישראל, יתכנו בכך שני אופנים, דהיינו - איזה משני הפרטים האמורים הוא העיקר:

א) זה שהמצרים היו צריכים לתת לבני ישראל את רכושם - היה בעיקר בתור עונש למצריםי, וכך מתפרש הפסוק (שנאמר בברית בין

הבתרים) - ,וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"?: ה,יצאו ברכוש

גדול", מהוה חלק (והמשך) לנאמר אשר ,את הגוי" ,דן אנכי", כלומר, בעיקר יש בכך עונש של ,תצלתם את מצרים"?. ברם (- מדוע ניתן רכוש זה לבני ישראל דוקא): מכיון שבני ישראל עבדו אצל המצרים, התבצע איפוא העונש למצרים - בכך שבני ישראל יקבלו את רכושם, בתור שכר עבודה.

ב) ,רכוש גדול" נקבע מלכתחילה כשכר עבור ,ועבדום וענו אותם", וזה

שהדבר נאמר בהמשך ל,דן אנכי", הוא משום שביחד עם שכר העבודה לבני ישראל היה בזה גם עונש למצרים - נלקח מהם רכוש גדול, עד אשר - ,ונצלתם את מצרים".

1 אברהם רוצה שיורגש ברכוש היותו שכר לישראל

החילוק בין שני האופנים הוא:

לפי האופן הראשון, אין כל נפקאדמינה באיזה אופן יגיע ה,רכוש גדול" לבני ישראל. העיקר הוא, שהרכוש גדול ילקח מהמצרים, ומה שמגיע לבני ישראל הוא רק ענין צדדי, אשר אין חשיבות באיזה אופן יתבצע.

ובמילא, אילו היו לוקחים בני ישראל את כל ה,רכוש גדול" מהמצרים בשעת מכת חושך*, לדוגמא, היה נפעל בזה המכוון של ,יצאו ברכוש גדול".

אמנם, אם ,ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" הינו (בעיקר) שכר עבודה על ,ועבדום וענו אותם" - חייב הדבר להיות באופן של תשלום, שיהיה גלוי ונרגש כי המצרים נותנים זאת לבני