6

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

משה עבדי, ומרים - יצא ממנה בצלאל>, שהיה מלא חכמה, דכתינבלי ואמלא אותו רוח אלקים, ועשה ארון4 לתורה... ".

וגם לפי פשוטו של מקרא מתאים שכר זה יותר ל,ויהי כי יראו המיילדות את האלקים", כי ענינה של התורה הוא ,ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו"*.

וזהו שכר נעלה ביותר, שעלדידי משה בנה נתן הקדוש-ברוך-הוא את התורה לישראל.

ולפי זה אין צורך להסביר שהמילים ,וייטב אלקים למילדות" מוסבות על הנאמר בסוף הפסוק הבא", כפי שמסביר רש"י, אלא השכר הוא על הנאמר בתחילת פסוק זה ,כי יראו המילדות את האלקים"ל.

שמות א

וזה מתורץ באמצעות דברי רש"י ,,כדאיתא במסכת סוטה".

2 השכר על המעשה בפועל

במשנה ובסוגית הגמרא במסכת סוטה מוסבר הענין של מדה כנגד מדה לגבי מעשיו של האדם בפועלי*, ולא לגבי כוונותיו והרגשתו של האדם. ענין זה מודגש בפשוטו של מקרא, כפי שכבר ציין רש"י לפני כן בפירושו על התורה'* ענין של מדה כנגד מדה לגבי מעשה בפועל - ,הם חטאו ברבה רעת האדם, ולקו בתהום רבה".

ולכן, מובן לפי פשוטו של מקרא, שהשכר וההטבה כאן אינם כל כך על כוונתן ומחשבתן ,יראו את האלקים"*,

הערות

  1. 6. כמפורש בכתוב (תשא לא, ב. ויקהל לה, ל) בצלאל בן אורי בן חור, ובפרש"י (בשלח יז, יו"ד. משפטים כד, יד. ויקהל שם) חור בנה של מרים הי'.
  2. 7. תשא לא, ג.
  3. 8. ראה פרש"י ויקהל, לז, א.
  4. 9. ולהעיר ממשפטים שם השייכות דחור (בנה של מרים) לתורה.
  5. 0. ואתחנן ו, כד.
  6. 1. כמו שהקשו ברבותינו בעה"ת כאן פסוק כ.
  7. 2. אבל במדרש שם לא קאי בכתוב זה אלא בכתוב שלפנ"ז וייטב אלקים ולמד מהל' וייטב (שתורה ומשה נק' טוב). וראה יפ"ת (השלם) שם.
  8. 3. ואף שבתושב"כ (בפשש"מ)* לא מצינו שתורה נק' בית - הו"ל לרש"י לתרץ מדוע אי"ז נזכר (בביטוי אחר) בפרשתנו כהשכר.
  9. 9. *) משא"כ ברז"ל - ראה פסחים (פז, א) אני חומה זו תורה. וראה לקו"ת ואתחנ י, א. יהל אור לתהלים ע' 494. המשך מים רבים תרל"ו פרק ר ואילך. ועוד.
  10. 4. ראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין צ, א (ד"ה מנין.
  11. 5. נח ז, יא. וראה פרש"י יתרו יח, יא. נשא ה, כד. שלח יד, לז.
  12. 6. ואולי י"ל דגם לפרש"י יש שייכות דבתי כהונה ולוי' ומלכות גם ל(הפרט ב)התחלת הכתוב ,ויהי כי יראו המילדות את האלקים", ע"פ לשון הכתוב שהביא רש"י ממלכים ,את בית ה", כי היחוד וההבדלה ד(בתי) כהונה ולו" הוא מה ש,,הבדיל ה' את שבט לוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו גו'" (עקב י, ח), העבודה ושירות בבית ה'*. והרי בית אלקים הוא ענין הפועל יראה מה', וכמ"ש לפנ"ז (ויצא כח, יז). ועד"ז י"ל לגבי ענין המלוכה שמעורר ליר"ש. ולהעיר מהושע ג, ה ובפרש"י שם. וראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך.
  13. 13. *) וראה במדבר א, נ ואילך ובפרש"י ג, ר ואילך. בהעלותך ח, ו ואילך קרח יח, א ואילך. וראה לשון הרמב"ם רפ"ג ורפ"ד דהל' כלי המקדש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.