4
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
א) שהקדוש-ברוך-הוא הקים להם בתים כדי להגן עליהם ולהצילם מפני פרעה:.
ב) שפירוש המילה ,,בתים" כאן היא בנים, משפחות', וזה היה שכרן של המילדות של ,ותחיינה את הילדים": על סיוען בלידת ילדים יהודיים ובהקמת משפחות יהודיות, שלמו להן מדה כנגד מדה בבנים ובהקמת משפחותיהן שלהן2.
שני פירושים אלו מתאימים יותר, לכאורה, לפשוטו של מקרא, כ א) המילה ,,בתים" מובנת לפי זה כפשוטה - או בתים גשמיים", או במובן של
משפחות, כפי שמוצאים במקומות רבים בתורה - ולא דוקא כרמז ל,בתי כהונה ולויה ומלכות", אשר צריך ללמדו מספר מלכים.
ב) לכאורה, מתאימים פירושים אלו יותר לנאמר ,ויעש להם בתים" בלשון עבר, שכבר אז הוא עשה להן את הבתים"י. ואילו לפי פירוש רש"י הוקמו הבתים - של כהונה ולויה - בתקופה מאוחרת יותר. ומלכות דוד הוקמה דורות רבים לאחר מכן.
,וייטב" - טובה מיוחדת
ההסבר לכך הוא: רש"י שולל פירושים אלו בכך שהוא אומר את פירושו בסמיכות ובהמשך לפסוק הקודם ולפירושו ,וייטב אלקים למילדות, מהו הטובה, ויעש להם בתים", והוא מצטט גם את המילים ,ויעש להם". בכך, לא זו בלבד שהוא בא לפרש מהי הכוונה ב,וייטב", = כיון שהדברים נאמרים בפסוק הבא - ולא בסמיכות ל,וייטב", אלא כוונתו היא גם להסביר את ההכרח שבפירושו ל,ויעש להם בתים".
אם כוונת התורה היתה לומר, שהקדושדברוך-הוא בנה להם בנינים כדי להגן עליהן ולהצילן, הרי א) צריך היה להופיע הביטוי ,ויבן להם בתים"':, וכדומה. ב) אז לא היה
הערות
- 1. וכיו"ב - ראה פי' הב' בחזקוני. פי' טור הארוך. אברבנאל בפי' הג'. ועוד),
- 2. כי בפשטות קאי ,ויעש" על הנאמר לפנ"ז בקרא ,אלקים", ולא על פרעה. וכדומה גם מזה שבהכתוב לאח"ז מוסיף ומפרט ,ויצו פרעה". ולפי' הב' גם תיבת ,,להם" לא קאי על המילדות כ"א על המצרים (או על בתי ישראל) - ראה בכ"ז רבינו בחיי כאן. באר מים חיים לפרש"י.
- 2. ראה פי' הקצר לראב"ע כאן: ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו. וראה מדרש הגדול כאן. ספר השרשים לרד"ק שורש בית ,שהסתירם מפרעה שלא הרע להם כדרך שנאמר בירמי' ובברוך ויסתירם ה'" (ירמי' לו, כו).
- 3. ראה ראב"ע פרשתנו פסוק כ. פי' הקצר שם. רד"ק שם. חזקוני בפי' הא'. טור הארוך בפי' הא'. אברבנאל בפי' הא' (אלא שלפי פירושו לא קאי על המילדות העבריות).
- 4. ראב"ע בפי' הקצר שם. וראה רלב"ג כאן - הובא בשוה"ג להערה 38.
- 5. ראה לקמן הערה 37.
- 7. וזהו שמפורש לשם ופסחתי עליכם מדלג הי' מביתו של ישראל לביתו של מצרי שהיו שרויים זה בתוך זה. ולהעיר מפרש"י בא (יב, יג): ופסחתי מדלג הי' מבתי ישראל לבתי מצרים שהיו שרויים זה בתוך זה.
- 8. שמות א שיחות 5
- 6. והיינו באותו הזמן לפני יציאתם ממצרים, אבל אין הכוונה לפני לידת משה שהרי ,לא היו למרים אלא ה' שנים" (שמו"ר פ"א, יג בתחלתו. וראה מפרשים שם).
- 7. אבל לפי פי' הרד"ק ומדרש הגדול (הנ"ל
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ס לקו"ש חכ"א ע' 4
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.