3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
פירוט על אלו בתים מדובר?, ייתכן שהכוונה היא לבתי כהונה ולויה ומלכות, כפי שממשיך רש"י ואומר, שקרויין בתים - בפסוק שהוא מביא כהוכחה - ,,הבתים את בית ה' ואת בית המלך".
ויש לומר שהגירסא בדברי רש"י צריכה להיות כך* - ,הבתים" במקום ,ויבן". = המילה ,ויבן" המופיעה במהדורות רש"י שלפנינו היא טעותו של המעתיקי.
הביטוי ,,בתים" (,את שני הבתים") המופיעה באופן סתמי, ואשר הפסוק
שמות א
מוסיף אותה שם', מבואר בפסוק מיד אחר כך, שהכוונה היא ל,בית ה' ואת בית המלך". ולכן מובן שמשמעות המילה ,בתים" המופיעה בפסוק באופן סתמי, היא גם בתי כהונה ולויה ומלכות.
ומשום כך אין העובדה ששם הכוונה היא לבתים כפשוטם - בית ה', בית המלך - סותרת את פירוש רש"י כאן, כי רש"י רוצה רק להדגיש שמשמעות המילה ,בתים" באופן סתמי היא בתים של כהונה ולויה ומלכות, כאשר ייתכן שמדובר בבתים כפשוטם, או בבתים במובן של משפחה.
ה. המשמעות הפשוטה של ,בתים"
אך יש להבין, מדוע הכרחי להסביר בפשוטו של מקרא שהכוונה היא דוקא לשלשה סוגי בתים אלו - בתי כהונה לויה ומלכות. והרי, ניתן להסביר, לכאורה, שהכוונה היא לבתים רגילים, כמשמעות המילה ,,בתים" בכל מקום:, וכדברי חלק ממפרשי התורה.
הערות
- 7. להעיר מהתחלת הלשון בספרי שם: בתים אלו איני יודע מה הם כשהוא אומר כו'.
- 8. ועפ"ז בטלה הקושיא - ,ויבן" שבפרש"י הרי אינו בקרא, כנ"ל.
- 9. שבא מזה שהי' כתוב לאחרי ,שקרויין בתים" ,הבתים את בית ה' ואת בית המלך", ותיבת ,הבתים" הייתה כתובה (כרגיל בכת"י בכמה תיבות) בקיצור ,הב'", והוקשה להמעתיק לפענחו ,הבתים" - שאז ל' רש"י ,,בתים הבתים" - כ"א (כרגיל בכת"י שכו"כ אותיות דומות ביותר זל"ז) ו' י' (במקום - ה') ב' ן' (במקום הקו - המורה על קיצור התיבה).
- 4. בהוצאת ברלינר מעיר (ע"ד עצמו) שצ"ל ,אשר בנה" במקום ,ויבן" וכמו שהוא בכתוב ושמועתק בספרי שם. אבל - איך יבוא טעות כזו. ועוד - עפ"ז צ"ל שחסרה בפרש"י תיבת ,גו'" אחרי ,בנה" (ובספרי מובא כל הפסוק) או שקיצר רש"י לשון הכתוב. ועוד (ואולי - העיקר): בכתוב שמובא לראי' מפורש הלשון שעליו מביאים הראי' ,,בתים", ומפורש פירושו (שהוא פרש"י כאן - הזקוק לראי' זו) בית ה', בית המלך - ודוקא תיבה זו (הבתים) לא יביא רש"י! ונוסף על השמטה זו - יעתיק מתחלת הכתוב ,,אשר בנה" - שאינן מוסיפות כאן כלום, ואדרבא - כאן כתוב ,ויעש" (ופירושו - הקמת משפחה) ולא ,בנה" (=בנין גשמי)ו!
- 0. דלכאורה מיותר.
- 1. אבל אין להקשות למה לא פי' כהפירוש בתים כפשוטו, אלא ש,ויעש" קאי על פרעה שעשה להם בתים אצל עבדיו כדי שיראו אם הולכות אצל העבריות (בעה"ת עה"פ. וראה רשב"ם ועוד), או שתיקן בתים למצריים להיות שכנים לישראל כו'* (מדרש לקח טוב. פענח רזא. ריב"א.
- 7. *) להעיר שבא' מכת"י רש"י (שתח"י) בא בסיום דברי רש"י: ד"א בתים, פרעה עשה להם בתים של מצרים סביב לבתי ישראל כדי שישמע המצרי כשבת ישראלית מולדת וכתוב אחריו ויצו פרעה לכל עמר
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.