642

... ובעמדנו בימי חנוכה, יהי רצון שיהי' בכל זה באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, שהוא גם מהוראת ימי חנוכה, דמוסיף באור מיום ליום.

ויש עוד להוסיף רמז בזה, אשר מקור האור וההוספה שלו הוא משמן, רזי דרזין דאורייתא, שמלימוד תורת החסידות המגלה גם רזי דרזין ועד להבנה והשגה בפועל, יחדיר האור בכל הענינים, ובלשון הכתוב, בכל דרכיך (ועד שיבואו להמטרה) דעהו, דע את אלקי אביך וכו' ומביאה ללב שלם מצוה רמה (כן צ"ל) ונשאה, ואדרבה עולה על כולנה. (עיין קונטרס אחרון קנ"ו ב').

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מתאים להנ"ל

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום השני עם המוסגר בו, וכבקשתו מצו"פ הקבלה ממעמד.

וכיון שנמצאים אנו בימי חנוכה, אשר הלכה כב"ה דמוסיף והולך מיום ליום בנר ואור, והנס הי' בכהנים, והנרות אינם בטלים לעולם, הנה כן יבש"ט ויוסיף, הלוך והוסיף בנר מצוה תורה אור ובמאור שבתורה, שהרי הנס ה" בשמן רזי דרזין דאורייתא, ובכל המצטרך לנר ה' נשמת אדם.

להערה דהשמן שבפך שנמצא לפני חנוכה -- הי' בכוחו להדליק לזמן בלתי מוגבל אלא שנעשה נס גדול והדליקו בו רק שמונת ימים, ובזה מתורצת קושית ב"י הידועה.

צ'ע למה יהי' ניסא למגנא -- לאחרי שהביאו שמן טהור. ונס המן יוכיח שפסק, ומפורש הטעם -- עד בואם אל ארץ נושבת. ולהעיר מצפע"ג עה"ת שמות (יד, כז), ואינו בסתירה להנ*ל, כמובז.