617

והתעסקות בזה, שהרי ידוע פסק דין בית דין של מעלה, אשר בגלל המסירות הנפש הלזו של רבנו הזקן (על תורת החסידות) פסקו בבי"ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות, תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה. ובפרט שרואים במוחש באה"ק ת"ו הצלחת מפעלי חב"ד בכל מקום שמתעסקים בהם כדבעי, ז.א. במסירה ונתינה ובדרכי נועם ובדרכי שלום, אף כי בתוקף המתאים. ומובן שהכתוב מופנה לכל חבריו שי' בביה"ס אודותו כותב, בתוככי כללות המתעסקים ומשתדלים בבתי ספר הרשת ומוסדות חב"ד בכלל. ויהי רצוז שבהמשך למכתבו זה, תתקבלנה בקרוב ממש ידיעות מפורטות ומשמחות בכל כיוונים האמורים.

בהנוגע למקום עבודתו, בטח יתייעצו ביניהם יחד, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ. ומובן שטוב במאד שכותב שנוסע למקום שנתמנה, כי הרי אין אתנו יודע עד מה, וכהוראת כ"ק רבותינו נשיאינו, צריך להתעסק במסירה ונתינה ובודאי שהשי"ת יצליח. ומובטח רבנו הזקן על הבטחתו, שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ומובן מהגהות אדמו"ר הצ"צ שהוא אלף פעמים ממש כמבואר בלקו"ת לג' פרשיות",

ובזה מענה על סיומו במכתבו שאין לו פנאי וכו'. (ממכתב יד אלול תשי"ט)

לפלא שזה זמן רב ביותר שאין ממגו כל ידיעות, והרי בכל התקופות ובכל הזמנים צריך להיות כל יומא ויומא עביד עבידתא, ועאכו"כ בדרא דעקבתא דמשיחא שכיון שהודיענו רז"ל שאין יום שאין קללתו כו' -- מובן שכוונת הודעה זו היא שעל בני ישראל להרבות בכל יום הענינים המביאים לויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה. ועי' ג*כ לקו"ת לרבנו. הזקן פ' בחוקתי ד"ה בשבהי כו' ואפו עשר נשים שכל התוכחות ברכות הן. ואף שמובן שאין הכתיבה ע"ד הפעולות עיקר אלא טפל דטפל, אבל במוחש רואים, שכאשר יודעים שבזמן פלוני צריכים לכתוב למי שהוא או לספר למי שהוא ע"ד הפעולות ה"ז מעורר לתוספת מרץ ואומץ, ומי לנו גדול מבכור ישראל ראובן ואמרו רז"ל אילו הי' יודע וכו', ואין הדבר יוצא מפשוטו, למרות מה שפירש ביפ"ת שם (ויקרא רבה פ' לד') -- ולהסיר קושיתו ותמיהתו, ייל שהוא ע"ד המבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר נדפס בהתמים בהנוגע לאברהם אבינו, שכל הפירושים יש להם מקום כיון שהמדובר בנשמה המלובשת בגוף עיויש -.

ועל של עתה באתי, בהמשך להידיעות שנתקבלו ע"י השלוחים האברכים הרבנים שליט"א בביקורם בירושלים ובמאה שערים ביחוד, הנגי להציע, אשר יקבע